שמתי לב, לאחרונה
שאנשים, קשה להם לראות
אותי לבד.
כולם, מכל כיוון
מנסים להכיר לי.
אני מכילה את הקושי שלהם,
ומחייכת, תוך כדי.
טוב לי עם הלבד שלי.
אני לא אוהבת בליינד דייטים...
למה להיכנס כעיוורת, לתוך משהו
עוצמתי כל כך?
הבליינד דייטים שהיו לי בחיי,
הובילו אותי לזוגיות ארוכת טווח, לא פעם
ואני מודה, זה קצת מלחיץ אותי ממרום גילי.
אני לא במקום שהייתי פעם.
אני קצת חותכת בבשר החי, עכשיו.
שתי חברות טובות, רוצות להכיר לי.
אחת רוצה להכיר לי גבר.
השניה, רוצה להכיר לי אישה.
אלך עם הגבר, בתור התחלה.
זה מדהים אותי בכלל, שאני מסכימה
אבל, אני זורמת.
מחר, ארוחת ערב אצל חברה טובה.
ראיתי תמונה שלו, לא מזמן.
היא לפני יומיים הפתיעה אותי,
בשיחת טלפון בזמן העבודה...
וישר נתנה לי לדבר איתו.
הייתי חביבה ומרוחקת באותה השנייה.
היה נחמד ומצחיק.
אני חושבת, מה להכין טעים
לתוך הריגוש הקל, שמתגנב.
סלט גזר וסלק,
עם אגוזים ופלפל ירוק חריף, הולך?
אני מאמינה שזה ירוץ היטב,
במורד הגרון.
אין כמו, קצת חרפרפות
לדייט ראשון.
לא כך?
