לפני 6 שנים. 15 במרץ 2018 בשעה 23:06
לפעמים, אני משתגעת
מלראות אנשים, המכורים
למלבן קטן...
שמלא, בחיים של אחרים.
אני אוהבת לעזור לאנשים,
במיוחד לקשישים.
כל עוד אני חיה, תמיד
תהיה לי הסבלנות,
להושיט להם יד...
בעולם, שנעשה מהיר מדי
עבורם.
בשבוע שעבר, חגגתי יום הולדת.
הילדים הכינו ארוחה משפחתית בהפתעה,
(שהרסתי להם אותה, כשהתעקשתי להעלות
את הקניות הבייתה).
קניתי לי מלא פרחים חדשים לאדניות...
וקיבלתי כמה ברכות מזל טוב ומתנות,
מאנשים קרובים ויקרים לי.
שלמות.
עם הגיל, ובכלל.
אני לא מאבדת את עצמי.
לפעמים, כשאני מערבבת הרבה גראס בטבק
אני רק מדברת ומצחקקת, קצת יותר מהרגיל.
אני מאמינה, שזה לשמחת האנשים
היושבים איתי.
אני אוהבת לחייך ולצחוק.
בהתחשב במה שעברתי בחיים,
החיוך שלי, גדול ורחב.
הוא בעיקר אמיתי ומהלב.
אני אוהבת את החיוך שלי.
אוהבת, את האמיתי ומהלב שבי.
