לילימיי

אני אוהבת לעזור לאנשים.

מישהי מהעבודה שלי, פנתה אליי

לפני כמה חודשים וסיפרה לי על החיים,

הנוראיים שלה לצד בעלה.

אני בעד חיי נישואים טובים,

אבל כשהסבל מתמשך,

מה הטעם להמשיך לסבול?

צעד צעד, ליוויתי אותה

בלשבור את הפחדים והחששות,

בעשיית צעד קדימה לקראת החופש המיוחל.

היום, היא קפצה וחיבקה אותי, בחיוך גדול.

"בשבוע הבא, אנחנו כנראה חותמים על הסכם.

  לילי, אם לא היית נותנת לי בעיטה בתחת,

  זה בחיים לא היה קורה!."

נו, טוב

תמיד אהבתי לתת בעיטות בתחת.

ככה זה, פסיכולוגית לעת מצוא.

אם יש משהו שמגעיל אותי,

זה גברים (או נשים), הורים לצורך העיניין

שמדברים איתי בצורה בוטה או מינית,

ליד הילדים הקטנים שלהם.

אמנם הילד כרגע לא מבין על מה דיברת,

אבל אל תדאג, כשהוא יהיה בן 20

אתה תקבל את כל הזין,

מטראומות הילדות שלו, בגללך.

איכס, דוחה!

לא חשוב, איפה

אקנה אבטיח...

זה תמיד יהיה "על הסכין",

גם אם המוכר, לא בדיוק התכוון לכך.

אני רוצה לטעום לפני שאני קונה,

גם אם זה אומר, לחצות עבורי

עשרה אבטיחים ולתת לי לטעום.

יאמי...

הקיץ כבר כאן.