בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

להקשיב לאותות שבדרך . ללמוד להסתכל על הדברים הקטנים ולהינות מהם

כשאתה חיוור מצער
מתחפר בשתיקתך
תן לי לדבר אליך
וללכת בין צלליך
להיות איתך

לא אשאל אותך מדוע
לא אחריד את בדידותך
זהירה, כמו מהססת
באותות חיבה וחסד
אדבר איתך.

יש בי כח, יש בי כח,
אל תחוס עלי
אל תפריע לקוצים שלך
לשרוט את רגלי.

כשאתה עייף עד מוות
לא נרדם בחשכה
בשעה שסיוטיך
מרדפים חלומותיך
אשאר איתך

על ידך אני נודדת
בין שנתך ליקיצתך
המילים שלי שבירות הן
וכפות ידי קטנות הן
אך הן לצידך. / רחל שפירא.
לפני 15 שנים. 26 בנובמבר 2008 בשעה 19:59

מחר
אני אהיה כה רחוקה
אל תחפשו אותי
מי שידע למחול
ימחל לי על אהבתי
הזמן ישקיט הכל
אני הולכת לדרכי
זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם
מן המדבר
והוא יבין
אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר

אני רוצה לפקוח את עיני
לצמוח לאיטי
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי
רציתי לנחם
אבל מרדה בי תשוקתי
היה מקסם ילדות הייתה גם סערה
בזרועותיי
אני יודעת שהדליקה אש זרה
את לילותיי


[b][quote]

PoiSon EvE - מקסים. בחירה לירית נאה מאד :)
לפני 15 שנים
שושית​(נשלטת) - תודה מתוקה. מחמיא לי מאד. :-)
לפני 15 שנים
פרומיתאוס - ןמה בדיוק מונע מהמציאות שלך להיות כך?
לפני 15 שנים
קצרים - לכתוב מקורי זה יפה
אבל גם לקרוא דברים יפים שצוטטו
זה נחמד.
לפני 15 שנים
שושית​(נשלטת) - :-) תודה.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י