היי לכם.. . ... זרים, משפחות מהעבר, חברים, ופנים חדשות עם עיניים רעבות.
בלי ששמתי לב, חלפו להן יותר מ-12 שנים מאז שהקלדתי כאן סיסמא 😳.
לא נעלמתי בטריקת דלת. פשוט נדדתי ... ..... . פלטפורמות אחרות, שיחות אחרות.
אולי כי ב-fet אפשר להכניס תאגים של בבמה אתה תכלס מתעניין.
אבל פה תמיד הייתה תחושת בית. אינטימיות חצופה, חכמה -
כזו שמדלגת בין מחשבה לסטייה מבלי להתנצל.
לא בכל מובן. כמובן. בכל קהילה יש גם את החוליות החלשות.
הכלוב הוא מרתף מגניב למי שאוהב מילים שנוגעות, לפעמים קצת חזק,
ולמי שמסוגל לשרוד גם את הדרמה, הפוזה, ושיעורי הבית הרגשיים שתמיד כולם כאן נהיו מומחים לתת.
אז חזרתי קצת, בלי פוזות.
רק רצון שכזה להרגיש שוב חלק. לעת עתה לפחות.
או שאני סתם מציץ ואעלם.
הבלוגים עושים לי נעים.
הצ’אט?. ... . . .
... .. . ... . נגיד שעדיין לא החלטתי אם זה מקום לתקוע בו יתד (ליטראלי)…
או לקחת שני אקמול לפני ולנסות.
בינתיים אני בעיקר קורא, סופג, בודק מה השתנה ומה נשאר בדיוק כמו שאני אהבתי.
אם אתם זוכרים אותי - כיף!
אם לא - אני אוהב התחלות טובות, לאט.
תכתבו.
.
.
.
.
יש מסרים בין השורות. ויש חבלים. תבחרו איפה להסתבך.
.
...
..
.
הונילה שאני אוהב היא נדירה בהגזמה, אל תתאמצו.
אבל (!) אני נהנה מכל טעם אחר.
(מגלידרייה טובה כמובן, לא מהסופר 😤)