דברים שלמדתי בשנת 2015:
לעשות את המקסימום, זה לא תמיד מספיק, גם לא תמיד הדבר הנכון (מסתבר)...
מי שהמציא את המושג "צדק", היה סתם אסטרונאוט.
למדתי שגם כשנדמה שאי-אפשר יותר, משהו גורם לנו להתרומם. אנחנו לא מכירים את "המשהו" הזה, כי רק הוא יודע מתי הזמן הנכון להגיח...
למדתי שממש קשה לנו לפרגן, קל לנו לתייג והכי נוח לברוח...
ש - אפשר שהפנים שלנו יחייכו, גם כשהלב בוכה, ולהיפך (וכן, יש כזה דבר "לב שבור").
למדתי שאנחנו מדברים יותר, עושים קצת פחות מזה ומתעייפים רק ממחשבות...
אנחנו שוכחים לזכור, וזוכרים לשכוח.
"שלם" הוא מה שאתה בוחר שהוא כזה, ו"מושלם" הוא דבר שמייצר סטגנציה.
עוד למדתי, שלנצל את כל ימי החופשה בשנה, זה דבר נפלא! (לא יאמן שיש עוד כאלה שלא מרגישים עם זה נוח או סתם מעמידים פנים...
כסף לא קונה בריאות (קטע כזה...), אבל מאפשר לחיות היטב. וגם -
שאפשר לחיות היטב בפחות... (למי אתם מחכים?).
למדתי שה'שיימינג' מנגיש אותנו רק עם מה שמסתדר, ואף שלמטבע שני צדדים (בכל מצב), אנחנו ממהרים לחרוץ דיני נפש, כי זה קל.
אני מכורה לטלפון, מכורה לשוקולד, אבל אפשר גם לא לעשן כל החיים...
למדתי שגם בטוהר כוונות יש כתמים, ושמרפי חי ובועט...
אמונה זה לא משהו שחייב להגדיר... אני מקפידה לקרוא תפילת הדרך לפני טיסה ולפעמים גם מתפללת בלב. מישהו בטוח מקשיב לי...
למדתי שמתכון לעוגה, הוא בסיס להרבה שינויים ושאפשר לסמוך על אינטואיציות. כשמתכוונים, זה יוצא טעים ויצירתי.
לאהבת אמת יש מקום מיוחד בנפש פנימה, ומי שאוהב אותך, פשוט אוהב אותך, ועל מי שאתה אוהב, אבל אהבת אמת (כזו שלא מתערערת בימים פחות מוצלחים שלך), לא תוותר מהר כל-כך.
ברוכה הבאה, 2016. יש לי הרגשה טובה!
