קצרים

גבהות הרוח:
בטיסה מיוהנסבורג, שבדרום אפריקה, אישה לבנה בגיל העמידה לבושה בקפידה, מצאה עצמה ישובה במטוס לצדו של גבר שחור עור. שגילתה מי היושב לידה, היא זזה בחוסר נוחות. היא לחצה בפעמון וקראה לדיילת.
"במה אני יכולה לעזור לך?" שאלה הדיילת,
"את לא רואה בעצמך," היא השיבה ורמזה על האיש שלצידה, "הושבתם אותי ליד שחור העור הזה. בואי ונראה אותך יושבת במהלך כל הטיסה ליד מישהו שכזה. אני מבקשת שתמצאו לי מושב אחר".
"גברתי, תהיי מעט סבלנית, הטיסה לגמרי מלאה היום. אני יודעת שבמחלקת התיירים אין מושב אחד פנוי, אבל מכיוון שפנית אליי תני לי לנסות ולבדוק אם יש מושב פנוי במחלקת העסקים".
האישה העיפה מבט שחצני באיש שלידה, שבוודאי נפגע עמוקות מהפנייה הפומבית שלה לדיילת, שלא לדבר על הנוסעים האחרים שישבו בקרבתם ולא יכלו להימנע מלשמוע את הדרישה המעליבה שלה.
כמה דקות מאוחר יותר שבה הדיילת ובפיה בשורות טובות והאישה לא יכלה להסתיר את חיוך שביעות הרצון שלה. "גברתי", פנתה אליה הדיילת "כפי שחששתי מחלקת התיירים מלאה. שוחחתי עם ראש צוות הדיילים וסיפרתי לו על המצוקה שלך ולצערנו גם מחלקת העסקים מלאה, אבל נותר מושב אחד פנוי במחלקה הראשונה". חיוך שביעות הרצון המשיך להתפשט על פני האישה, "זה חורג מאוד מהנהלים לעשות שדרוג שכזה" המשיכה הדיילת, "אבל קיבלתי את אישורו של הקברניט שהתחשב בנסיבות. הקברניט, גם הוא חושב כי יהיה זה לא ראוי להכריח נוסע לשבת ליד אדם דוחה כל כך".
ואז הדיילת פנתה אל נוסע שחור העור שישב ליד האישה ואמרה לו: "אם תואיל אדוני לקחת את חפצך האישיים, אתה מוזמן לעבור למחלקה הראשונה. המושב שם מוכן עבורך".
בעוד שחור העור עשה דרכו למחלקה הראשונה נעמדו כל הנוסעים על רגליהם ומחאו כפיים לו ולדיילת.

סיפור שהזכיר לי משהו....