בוחרת בטוב

היה טוב לחזור להליכה.
להקפדה על ההרגלים.
על סדר יום.
עכשיו אני מבינה עמוק יותר גם את ענין ההקפדה והדיוק לגבי הזמן שנכנסת למיטה.
האחריות שלי לשים לב לשעון.
כשהדברים ברורים יש שלווה.שקט. מלמטה, מתחתית הבטן.

צעדתי לי, נשמתי את האויר, את מראות השקיעה,
את השקדיה שפורחת בלבן.

היה טוב.
פשוט טוב,
בלי סיבה מיוחדת.
כל ה "בעעעעע" הזה מהבוקר, שסחב למטה, שהתעקש לבלבל אותי, הונח בצד.
זו לא אני, זה לא קשור אלי. למרות שמשהו בפנים צועק לי "זה קשור אליך ועוד איך!"
"מבשרך אל תתעלם", יש דבר כזה.
לי יש דברים חשובים לטפל בהם. החיים שלי, שם אני יכולה לשנות ולפעול.