בוחרת בטוב

לא השתכרתי.
למרות שקיבלתי אישור.
סתם פחדנית אני.

קצת וודקה לא נחשב.
רציתי להשתכר עד אובדן שליטה.
רציתי, ועדיין רוצה. אבל לא הרגיש לי בטוח שם, אז לא.
סעמק.

=============
ההתלבטויות נחסכו ממני כבר אתמול בלילה.
מאסטר אמר שאני יודעת את התשובה, כשאני בעצם נקרעתי בין הרצון
לבין ההבנה שזה לא בא ממקום חיובי ובריא.

אני יודעת, הדרך הזו של לדחות החלטות לרגע האחרון, להמשיך להתלבט, להתפתל, להתענות עם הספק, כן או לא, בעצם הכי נוח זה "אולי",
הדרך הזו, היא הדרך שבה הורגלתי לחיות, לקבל החלטות, כלומר לזרום עם מה שבא, איך שיצא כבר..,
וזו לא הדרך הנכונה לחיות. כן, אני יודעת.
כמה קשה לשרש הרגלים רעים!
יותר קל להתפתל. לברוח.
אז מאסטר החליט שאטיל מטבע.
האמת? מרגיש לי מוזר, כי זה לא בא ממקום של החלטה ושיקולים, זה משהו אקראי לגמרי.
ובכל זאת, זה סיים את ההתלבטות באחת. פשוט לא!
ולמרות הכל, לא היה קל לוותר, ההרגשה הזו שאולי אולי הפסדתי משהו.

נו, פלא שהיה מתאים לי עכשיו לדפוק ת'ראש??
למה, למה אין כאן בירה או משהו??
קיבינימט!