בוחרת בטוב

אספתי לי צידה לזמן הקרוב..
כל מבט, כל פריט וחפץ שנתקלו בו העיניים שלי..
נושמת לי פנימה את ההתנהלות היומיומית, הרגילה והפשוטה.

יש גם הוראות ברורות,
הדיאטה שלי?
בטח שתישמר, הרי ה"לביבה" חייבת לרדת.

צריכה לזכור לעשות כל פעם רק דבר אחד.
מתוך שימת לב, מתוך מודעות.
אם צריך, גם להאט את עצמי תוך כדי,
לשים לב לפרטים הקטנים.
כמה טעם ויופי יש בהם, כשמתבוננים.

את הדברים שלי לעשות מתוך בחירה.
כל פעם מחדש, כל רגע. לבחור.
לא בחירות של ברירת מחדל!
לשים לב, לשקול, להניח בצד את הרצון ולתת מקום לשכל הישר.

אני מוצפת!
נותנת לעצמי לשקוע עם ההרגשה הזו.
חורטת בראש את הדרך ללמטה. איך לרדת, להיכנע, לזכור שיש מישהו מעלי.
מאוד קל משם, מלמטה, להתחבר למאסטר, למרות המרחק.

=======

גם קודם לא חשבתי שזה פשוט ומובן מאליו שיהיה לך זמן.
כשראיתי את ההתנהלות הצפופה, מקרוב,
הבנתי הרבה יותר לעומק,
עם הערכה כפולה,
את המאמץ וההשקעה לפנות זמן גם בשבילי.

מרכינה ראש ומודה,
לך מאסטר,
ול"ריבונו", כמו שאתה אוהב לכנות אותו, שהוביל אותי אליך.
}{