לפני 15 שנים. 5 בנובמבר 2009 בשעה 21:15
עייפה.
והסוטול מטפס על אף שהרגשתי שם שלא ממש הצלחתי לשחרר.
הרגשתי שהרבה נשאר תקוע בפנים- כשהכל רצה להתפרץ החוצה.
ומאסטר אמר שלא נורא. לא קרה כלום אם לא הצלחתי לשחרר הפעם.
ונדמה לי שהוא אמר שלא חייבים לחשוב יותר מידיי.
ואני מוותרת ומפסיקה לילל. מקבלת.
למה? כי ככה מאסטר שלי אמר!
כמה פשוט
יש כמה דברים מבולגנים לי בפנים, לא הכל חלק.
אבל כרגע מניחה בצד, אין לי כח לחשוב עוד,
אני סתם מסתבכת ומתברברת ומגיעה למקומות שאני לא רוצה להיות בהם.
וסתם נקודה למחשבה, כשמאסטר מכוון ומדריך ןמתאמץ ודואג לנשלטת שלו זה אומר שהוא משרת אותה?
