לפני 15 שנים. 14 בנובמבר 2009 בשעה 22:06
כל פעם מחדש אני נדהמת מהעוצמה של הגועל וקוצר הרוח שתוקפים אותי כשהאיש הזה מגיע.
יש בי חוסר שקט וחוסר נוחות כשהוא נכנס. מייחלת לרגע שיצא ויסגור אחריו את הדלת.
שיעזוב אותי בשקט!
אני בטוחה שהוא רואה שאני לא מתאמצת אפילו לא קצת להסתיר את הגועל שאוחז בי מולו.
אפילו הריח שלו עושה לי רע.
ולא, אני לא כועסת, גם לא שונאת. אין לי את האנרגיות האלו בשביל לכעוס עליו.
סתם לא נוח לי במחיצתו.
