לפני 14 שנים. 24 בנובמבר 2010 בשעה 21:07
אתמול כשדיברנו רעדתי מקור. לא הצלחתי להתחמם.
ובלי לשים לב, באופן טבעי כל כך, הקול שלך ממיס את הקור, מחמם ומרגיע.
אני כבר יודעת, אני יכולה ומסוגלת.
יש לי את הכוחות להחזיק את עצמי חזק, לחפש לי את האושר.
אני פשוט לא רוצה לאבד את הברק הזה שבעיניים. את הלחלוחית. את ה-טעם הנהדר הזה שמתבל את החיים.
אתה יודע.