לפני 13 שנים. 6 בדצמבר 2010 בשעה 22:15
למרות כל התיכנונים והתוכניות לסדר את העתיד שלי, כל מה שאני רק רוצה זה לברוח.
מהאחריות הזו שאני מתכחשת לה. מעצמי. מכולם. לא נשאר לי הרבה.
למרות התזכורת לידיעה שאני זו שבוחרת באיזה צבע לצבוע אצ העולם שלי.
עדשות המשקפיים שלי סדוקות.
וכל מה שמצליח להתנגן לי בראש זה:
לצערי, לונדון לא מחכה לי. כלום ואף אחד ושום מקום לא מחכים לי.
והיאוש לא באמת נעשה יותר נח.