לפני 13 שנים. 9 בפברואר 2011 בשעה 18:26
גם בתוך כל הבאלגן שהיה, זכרתי, וברגעים שלא, היה מי שהזכיר לי, שזו הדרך *שלו* לחיות את החיים, על כל המשתמע מכך.
אנחנו רק שותפים חלקיים, לעיתים נאלצים להתמודד עם הדרך הזו שלו.
ולמרות כל רגעי החולשה ופיק הברכיים והדמעות והדופק המהיר, והכאב, אני פשוט אוהבת את
הילד-איש הזה שהוא.