תכלס?
אני חייבת להודות שיש עוד אנשים טובים בסביבה.
שנים שהתפיסה שלי את ההולכים על שתיים הייתה שרובם רעים, אנוכיים ועוד כל מיני חולאים.
יש לי מספיק סיבות טובות משלי לחשוב כך.
ויש אותך, שתמיד אמרת לי שהאנשים הם לא רעים, שההסתכלות שלי היא לא נכונה.
כמו תמיד, אתה צודק.
בזמן האחרון אני שמה לב שהצלחתי להקיף את עצמי באנשים טובים. מסתבר שעדיין יש כאלו.
טובים, אמפתיים, מתחשבים, בעיקר כאלו שלא חייבים לי כלום. וכל פעם מחדש המחוות שלהם והאיכפתיות, מרגשים אותי עד דמעות. לפעמים זה משהו "קטן", אבל כשיש שימת לב, רואים גם אותו.
****
הבוקר הזה שלי שהתחיל בקיום ההבטחה שלי להרפות, להחליק, לצאת מהבית רק לאחר שאני משילה ממני את הקליפה הזו שעוטפת אותי, המשיך ליום שהכל בו היה "רך" גם כשהיו סיבות טובות לכעוס ולהתעצבן.
בגדול, יש לי המון מה לעשות. הרבה מאוד דרך כדי לא לאבד את כל הטוב שקיבלתי והוענק לי, אבל מה שבעיקר חסרה לי זו ההתעקשות על הדברים. עכשיו יש עוד משהו לשים לב אליו.
לפני 13 שנים. 16 ביוני 2011 בשעה 21:18