בוחרת בטוב

אני משתפת אותך בפנטזיה שלי. היא לא מינית בעליל. כולה סושי, אבל ביחד.
ואתה אומר שלא. ואין לך הסבר, לא שאתה חייב לי הסברים. אבל אני נעלבת. ומתאכזבת.
ואתה מזכיר לי שאני זו שבחרתי ובוחרת לחיות את החיים שלי תחתך.
נכון, זו בחירה שלי, ואני בוחרת בה שוב ושוב, בכל פעם מחדש, במודעות ובגאוה גדולה.
זה לא תמיד קל להפסיק לרצות ולהשתוקק, לשחרר את הכמיהה הזו.
אני צריכה לזכור שהמטרה שלי היא לרצות את מה שאתה רוצה, שהרצון שלך יהפוך לרצון שלי,
גם כשפחות נעים לי. לנשום עמוק ולקבל באהבה.
ברור לי מאיפה מגיע העלבון הזה שהציף אותי ברגע שאמרת שלא, זה העלבון הזה שגורם לדפוסים הישנים שלי לצוף, להרגיש מיותרת ולא חשובה, למרות שאני יודעת ומרגישה כמה אני חשובה לך וכמה איכפת לך ממני.
אולי זה בגלל שאני פשוט רוצה יותר. זה לא סוד. אני רוצה הכל. ושוב אני חוזרת ל"רוצה", ולומדת על בשרי יום יום לוותר על הרצון הזה.