שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ילדות. פרק ו.

כאלה. וגם טלטאביז :)
לפני 16 שנים. 13 באוקטובר 2008 בשעה 22:24

מוקדש לך




של מי האדמה, האויר והים?
של מי העולם?
של מי הזהב והיהלומים?
למה התן מיילל בכרמים?
איך האביב יודע שהגיע הזמן?
ולאן האניות מפליגות? לאן?

מי אוהב אותך יותר ממני?
מי מצחיק אותך כשאת עצובה?
עד מתי תהיי שלי?
ולמה את שותקת?

למה יש מלחמות וכאב?
למה אלוהים לא מתערב?
למה כשאת כאן זה עושה לי טוב?
למה יש אנשים שחיים ברחוב?
איך האביב יודע שהגיע הזמן?
ולאן האניות מפליגות? לאן?

מי אוהב אותך...

של מי האדמה?
של מי הזהב והיהלומים?
איך האביב יודע?

מי אוהב אותך...


אוהבתוך}{}{

P o{Dipsy} - אז בבית הספר, על הקיר תמונה
והאיכר חורש בה את האדמה....



*אני לא שותקת*
שתדע.
לפני 16 שנים
Dipsy{Po} -
אז בבית הספר
על הקיר תמונה
והאיכר חורש בה
את האדמה
וברקע, הברושים
שמי שרב חיוורים
האיכר יצמיח לנו לחם
שנהיה גדולים.

והמורה אומרת:
"עוד מעט כבר סתיו".
בשיעור מולדת
היא מראה חצב.
היורה יבוא עכשיו
שפע טיפותיו
כוילון שקוף על פני העמק
הפורש שדותיו.

כך זה היה, פשטות רכה
זה הצטייר בילדותנו
שהיתה יפה.

וכך בדמיוננו התרבו פלאות
הפטישים ניגנו
מחרשות רנות
יש כורמים ויש יוגבים
ארץ של רועים -
כך זה הצטייר בילדותנו
שהיתה יפה.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י