בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגשמת החלום

המסע של חיינו התחיל עכשיו.
חוויות ומחשבות מתוך מסע חיינו.
בתאבון
לפני 13 שנים. 15 בדצמבר 2010 בשעה 21:06

כל כך התרגשתי לקראת בואו,
נראה היה כי הזמן עומד מלכת.

הדלת נפתחת ואני על ארבע עם כיסוי עיניים
הדופק והרטיבות תופסים תאוצה 😄
והוא שיודע כמה חיכיתי והתבשלתי
ניגש ישר ללטף ולפרגן 😄

קורא אותי כל כך טוב וגם בסשן
יודע בדיוק מתי להחליף בין הליטוף,החיבוק
או לנשק, התיזמון הכי הכי נכון.

כל פעם שהרוך מגיע זה מעניק כל כך
הרבה ויכולת להמשיך ולקבל כל מה
ובעוצמה שהוא יבחר.

נהנת מהדברים החדשים שלא חוויתי
בין לבין פתאום מקבלת את ההוראה
להיות על הברכיים וזקופה.

שומעת רעש ומצפה לראות מה יהיה
לפתע מרגישה משהו רך ונעים נכרך
סביב צווארי, והאושר,השמחה והגאווה
מציפים אותי, וכמובן מודה לאדוני 😄

התוספת של הקולר הנוכח בכל תזוזה
מדגיש את הכל, את מי שאני וכל הסשן
תופס משמעות אחרת חזקה יותר
קשה לתאר בדיוק את הכוונה שלי.

בדרך כלל קל לי לתאר סשן, אך איתו
זה אחרת כי הכל כל כך דינמי וזז ומרגש
והכל בסוף מתרכז בתחושות המדהימות
שהוא מעניק לי,וברצון לרצות אותו 😄

כל כך מפרגן, גם בסשן אך לראות את פניו
ולראות אותו זורח,מחייך,שמח ומרוצה ממני
זה נותן לי את הידיעה שהוא מרוצה ממני
ואז השמחה והאושר על כך מציפים אותי 😄

להיות לרגליו ובין זרועותיו העוטפות והמלטפות
זה המקום הכי נכון שלי, ויכולה ורוצה להשאר
כך לתמיד.זהו המקום שמעניק לי את עצמי,האושר
והכי מוגנת בעולם כי הוא שמעלי שומר עלי.

כל כך שמחה ואוהבת על קשר עם אדם תחילה
ואדון מיוחד כל כך שמעניק המון.

פשוט מאושרת ומרחפת :-)

לפני 13 שנים. 15 בדצמבר 2010 בשעה 14:54

תודה אדוני על המתנה המדהימה של הקולר המקסים
שהופך אותי לשלך, ועל הסשן המדהים.

תודה על הריגושים,על תחושת השמחה שאתה מכניס לחיי

תודה על שאתה נותן לי להביא את מי שאני באמת.

תודה שאתה משתמש בי

תודה שבחרת בי להיות שפחתך

תודה על כל החיבוקים,הליטופים והנשיקות המדהימים שלך

תודה שאפשרת לי להיות לרגלך, המקום שנכון לי ביותר

תודה על הבטחון והאמון שאתה נותן לי ובי

תודה שאתה מלמד אותי לאט ובסבלנות להיות ראויה לך

תודה שאתה דואג לסיפוקי הנפשי והפיזי

כל כך מרחפת שבטח שכחתי משהו, בטוחה שתבין את מצבי
המרחף שנמצאת בו בזכותך 😄

ושוב תודה
שלך

לפני 13 שנים. 14 בדצמבר 2010 בשעה 22:02

כל כך אוהבת את התחושה של הנשלטת
להיות לרגליו, המקום שהכי מתאים לי להיות בו
להרגיש קטנה ומוגנת מזה שעומד מעלי.

כל כך אוהבת את ההקשבה,האיכפתיות והפרגון
שלו. אוהבת שהוא יודע בדיוק איך וכמה ללחוץ
כדי לגרום לי הנאה,ריגוש ורטיבות.

כל כך אוהבת שהוא מוביל לאט ולא רץ
את המגע המדהים שמענג ברוך ובכאב.
את הצורה איך גורם לי לרצות להעניק את כולי
עם בטחון ואמון כשהוא רואה תמיד את טובתי ברקע.

כל כך אוהבת את הרגעים בהם אנו מדברים
ומההשפעה של השמחה והשלווה והריגוש שהוא
מכניס לחיי אפילו בשיחה רגילה על אה ועל דה.

כל כך אוהבת את הרגעים בהם הוא משתמש בי
לפי ראות עיניו,להרגיש את ההתמסרות,והכניעה
ועוד יותר לראות בפניו את האישור שהוא מרוצה ממני.

אוהבת כשהוא מדבר או כותב לי ומשייך אותי אליו
ובכלל לא משנה התואר שיצמיד לשייכות כי מוכנה
להרגיש כפי שיבחר.

אם יבחר בכל רגע נתון להחליף בין התארים
שפחה,זונה,כלבה או כל דבר אחר העיקר להיות שלו
בגלל שהוא כה מיוחד.

המחשבה על המפגש,לראות,לחוש בו ולהיות בשימושו
ואם הוסיף גם את הידיעה שיהיו הפתעות ועוד את ה.....
גורמים ללב לרקוד משמחה וציפייה,והגוף מרוגש
וכל הזמן חרמנית ורטובה.

נראה לי שהוא מוביל אותי להיות במצב הזה של חרמנות
ונוטפת כל הזמן, עוד בסוף אצטרך טיטולים, מזל שאין לי
גם הוראות במשך היום כי אז גם טיטולים לא יעזרו :-))

הימים עוברים כל כך לאט כשמצפים :-(
נו טוב רק עוד קצת (מעודדת את עצמי :-)

לפני 13 שנים. 11 בדצמבר 2010 בשעה 11:03

חבל שאי אפשר לתקן בכזו קלות אנשים
כמו את העץ 😄

http://new.ba-bamail.co.il/View.aspx?emailid=1461&memberid=739922

לפני 13 שנים. 10 בדצמבר 2010 בשעה 23:58

כן זה נגמר
כמה מהר התחיל
באותה מהירות זה נגמר.

שונאת שמעוותים דברים
שונאת שחוזרים מדברים שנאמרים
רק כדי לא להודות בטעות
ובמשהו מכוער.

שונאת שחושבים שרק בגלל
שאני נשלטת צריכה להגיד אמן על הכל.
שונאת אגו מנופח.

כן, טעיתי באבחנה
אך זיכרו האמת תמיד יוצאת החוצה
ולא משנה כמה תנסו להחביא אותה.

נו טוב לפחות אהיה מושא לפנטזיות
לפחות אם לא במציאות אז בדמיון
תהנה מהפנטזיות

לפני 13 שנים. 10 בדצמבר 2010 בשעה 17:16

כן התחושה היא חרא
הכל בגלל טעות שלקחתי אחריות
והמשיך והורע כששמעתי משפט מסויים.
המשפט הזה החמיר את התחושה
וכשהגבתי כמו שהגבתי אך ורק בגלל המשפט
אז לשמוע האשמות?
מרגישה כי אין אפילו ניסיון להסתכל ולהבין
את הצד שלי שזה בא מתוך פגיעה והבנה
של אותו משפט ארור.
אין ניסיון להבין והסתגרות במקום להבין אותי
ואי תמיכה ואיכפתיות ממה שעובר עלי.
כל כך ציפיתי אחרי מה שקרה שאקבל את התמיכה
ובמקום זה מוצאת את עצמי במתקפה על התגובות.
לא אמורים להכיר לאט לאט את ההתנהגות והציפיות
וצורת החשיבה?באים בבום אחד גדול?
לא ציפיתי לכך.
צריכה התחשבות,צריכה שיבין שיתמוך שיחבק
אבל כנראה שזה לא יקרה, כי הוא כבר החליט להעניש אותי.
תחושה של תרגישי כך ממש לא מזיז לי העיקר אני ומה
שאני מצפה.

מבקשת בלי תגובות

לפני 13 שנים. 10 בדצמבר 2010 בשעה 13:58

השינה לא עזרה, וכאב הראש גם ממשיך
לקחתי כבר כדור לכאב ויושבת ומקשיבה
לטנגו אולי זה יעזור לפחות למשהו אחד.

למי שאוהב את הטנגו

http://www.arjantintango.com/?page_id=84

לפני 13 שנים. 10 בדצמבר 2010 בשעה 8:29

לא בא לי לעשות כלום
נעלמו לי הכוחות והחשק
לעשות משהו בבית או בכלל.

נראה לי שאחזור לישון
כנראה שזו התוצאה של
שינה גרועה.

מקווה שלאחר השינה המצב ישתפר

לפני 13 שנים. 9 בדצמבר 2010 בשעה 20:47

כיףףףףףףףףףף לי
תודהההההההה

המשך בקרוב מאוד :-)