אתה שוכב על הגב כשהשמיכה מפרידה בינך לבין הרצפה , מישהו אמר שאני לא דואגת?
אתה מביט על המזרון אבל כל מה שאתה יכול לראות אלו צלליות שחורות,
אני זזה מעט כל כמה דקות,
גורמת למזרון לזוז מעליך כדי שלא תצליח להירדם כל כך מהר.
אני שמה לב שמיכל ישנה חזק ובא לי קצת לשגע אותך, אני מתיישבת על קצה המיטה כשהחדר חשוך ומשחילה את כפות רגליי לתוך נעלי הבית הפרוותיות והולכת למטבח.
אתה שוכב שם מהרהר על הבאות, חשבת שניצלת לכמה שעות הקרובות בזכות נוכחותה של מיכל אבל אתה לא מצליח להבין למה אני ניגשת בכזו חשאיות למטבח ומה יש לי לעשות שם עכשיו במקום להתכרבל במיטה ולישון.
אני מכינה לעצמי שוב את כוס התה שלא הספקתי לשתות כמו שצריך עקב אירועי הערב.
מביטה בתיון הלימונית ולואיזה שהוצאתי למיכל ומחזירה אותו לקופסא שלו.
הרבה יותר מתאים פירות יער למצב הרוח שאופף אותי כרגע.
אני חוזרת עם הכוס אל החדר, משאירה דלת חצי פתוחה כדי שייכנס מעט אור, מורידה את נעלי הבית ונשארת לעמוד כשכפות רגליי ליד פתח המיטה שבתוכו אתה שוכב.
אתה מסובב את הראש לצד האור, טווח הראייה שלך מהמיקום שבחרתי לך מתחת למיטה מוגבל מאוד, אתה מסוגל לראות רק את קרסוליי וכפות רגליי שממש עומדות לידך.
אתה שומע אותי לוקחת לגימה מן הכוס ולוחשת לך "קר לי ככה".
עדיין לא איבדת את כל החינוך שעבדתי כל כך קשה להקנות ושלפת את יד שמאל שלך במהירות אל מחוץ למיטה כשכף היד פתוחה ואני נעמדתי עליה.
עכשיו בהחלט הרבה יותר נעים.
אני לוקחת לגימה נוספת,
עכשיו טמפרטורת התה מושלמת,
אני לוקחת לגימות קטנות , רצופות, מתענגת על החליטה החדשה שהבאת מסין,
טעם טוב תמיד היה לך.
מרגישה איך הלשון שלי מתחממת מלגימה ללגימה,
איך כפות רגליי מתחממות על גבי כף ידך,
איך הדגדגן שלי מתחמם ומתנפח ממראה כף ידך המתפקדת כשטיחון הנשלף תחת המיטה.
סיימתי לשתות,
הנחתי את הכוס על השולחן,
ירדתי מעל כף ידך והתכופפתי להציץ בהמשך השטיח שלי מוודאת שהוא חי.
אני צופה בצלליות שדרכן ניתן לראות בבירור שהשטיח שלי חי,
הזין שלך עומד חזק כל כך ונאבק בתקרת מסגרת המיטה שחבל לי שאי אפשר לגרום לה להנמיך גובה על פי הרצון שלי עכשיו.
"צמא גם?"
"כן גברתי מאוד"
"תתחנן"
"נסיכה, בבקשה תרחמי עליי ותתני לי לשתות , אני צמא מאוד , בבקשה , אעשה הכול על מנת לרצות אותך"
תופסת את כף ידך ומרימה את האצבע והאמה כלפי מעלה כאשר שאר היד נשארת קפוצה כאגרוף.
מתרוממת מעט כשאני בישיבה על קצות האצבעות ורגליים מכופפות, מתקרבת עם האגן אל מעל אצבעותיך המורמות, מתיישבת ונותנת להן לחדור עמוק לתוכי.
אני לא זזה, נותנת לכל המיץ לנזול על אצבעותיך ולריח להיספג חזק.
נשימה כבדה בוקעת מתחת למיטה,
אני מנחשת שהזין שלך ממשיך להיאבק,
אני מצטערת להודיע לך אבל לא משנה כמה קשה הוא יהיה המתכת תהיה חזקה הרבה יותר.
"תגרוף את כל המיץ שאתה יכול החוצה ומיד תכניס לפה ותמצוץ, אני רוצה אותן מבריקות"
אתה מקפל את האצבעות בתוכי,
אני מפיקה אנחה קטנה,
אתה מושך החוצה כל טיפה שאתה תופס ובמהירות מכניס לפה ומוצץ את שתיהן.
הרעשים של המיץ המתנקה מבין אצבעותיך גורמים לי להרטיב עוד,
"מבריק?" אני שואלת,
כתשובה אתה מוציא את היד חזרה החוצה כשהאצבעות מבריקות ואני מתיישבת לסיבוב חדש.
הפעם אני נעה קצת מעלה ומטה, נעצרת, עולה שוב למעלה ואתה מתחיל למצוץ במהירות ומחזיר אותן החוצה מבריקות.
"הצלחת להרוות אותך מספיק?"
"נסיכה האם אוכל לבקש עוד מהמיץ האלוהי שלך?"
מתיישבת על אצבעותיך שוב, עולה מעלה ומטה, מעלה ומטה, מעלה ומטה, מעלה ויוצאת – שוב היד נעלמת אל מתחת למיטה וקולות המציצה המיומנים נשמעים מתוכה.
אני מביטה במיכל, ישנה כל כך חזק שזה ממש מגרה אני חוזרת למיטה סוגרת את עיניי ומחכה כל כך להמשך מחר.
***
אור חזק בוקע מן התריסים,
מרגיש כמו 2 בצהריים אבל אני תמיד טועה בטח רק 10,
אני מותחת את גופי ושולחת את ידי לדפוק על צד המיטה.
"בוקר טוב פאפי שלי, צא מהמלונה שלך ותכין לנו לשתות"
"מהר"
אתה משתחל החוצה, כמעט מחליק מהלחץ, השיער שלך מצחיק כל כך כנראה שהרצפה לא מיטיבה איתו.
"מה תרצו לשתות?" אתה שואל אותי ואת מיכל.
מיכל שכבר נדמה היה כאילו התעוררה לפני שעות מסרה שהיא צריכה לזוז ושתשמח לקבל הזמנה חוזרת ואפילו הצליחה להדליק אותי כשאמרה שהיא ציפתה לספוג יותר.
אני נפרדתי לשלום וביקשתי ממך לגשת להכין לי שוקו מתוק, נשארתי במיטה בזמן שהיית עסוק במטבח והמתנתי לכוס השתייה החמה שאני נזקקת לה כל כך כל בוקר, בלעדיה אין סיכוי שאתעורר באמת.
אתה חוזר כשבידך שתי כוסות, אני מושיטה יד ולוקחת ממך את שתיהן.
"אתה באמת חושב שתשתה הבוקר מכוס?"
"בבקשה נסיכה אני צמא נורא"
אני לוקחת את אחת הכוסות ולוגמת ממנה מעט אתה מביט בי ואני משפריצה את כולה בפניך.
אתה משפיל את מבטך כלפי מטה ויורד על הברכיים, אני לוקחת לגימה נוספת הפעם מהכוס שלי ומתענגת על השוקו הנהדר שהכנת.
עכשיו אני אוחזת בכוס שלך, מניחה אותה על הרצפה מולך ניגשת אל מאחורי גבך מצמידה את הידיים שלך אחת על השנייה וקושרת אותן.
מחזיקה את ראשך ומרכינה אותו אל עבר הכוס כמו כלב המלקק מקערה.
אני מודיעה לך שאתה חייב לסיים הכול כי הסיבה שנתתי לך לשתות היא בגלל שטענת שאתה צמא כל כך.
אתה מלקק את השוקו ושואב אותו פנימה עד שהוא עמוק מדי ורחוק מדי מלשונך ואתה לא מצליח לסיים,
באדישות גדולה אני שולחת את כף רגלי אל הכוס ומפילה אותה על הרצפה.
השוקו מתפזר בחדר וחלק מן הכוס נשבר.
"עכשיו יהיה לך הרבה יותר קל לדאוג לצימאונך נכון? תבריק את החדר עם לשונך עד שאסיים להתקלח"
"כן נסיכה , תודה נסיכה"
אתה מתחיל ללקק את הרצפה,
כל ליקוק שלך דוחף את זרם השוקו לכיוון שונה,
כל כך הרבה עבודה ואין ידיים להיעזר בהן,
אתה לא מתייאש,
מלקק ומלקק כל בלטה,
מבריק אותה מן השוקו ואיתו גם את האבק שהתעצלת לטאטא בשבוע האחרון.
אני מפעילה את זרם המים מחליטה להישאר בתוכו עד שהמים החמים יגמרו,
מקווה בשבילך שדוד השמש שלך יעיל כדי לאפשר לך מספיק זמן עד שתצליח להבריק את החדר.
אני נכנסת לתוך המקלחת, זרם המים הרותחים עוטף את כל גופי, הדמיון שלי עובד שעות נוספות, אתה עכשיו עובד קשה כל כך להבריק את הרצפהצואני באמת מקווה שתצליח כי ממש לא מתחשק לי להתרגז שוב.
אני יוצאת מהמקלחת, תופסת את המגבת ומייבשת את גופי, מתעטפת איתה ונכנסת לחדר השינה שם אני רואה אותך בדיוק תופס עם השיניים את החתיכה האחרונה מהכוס שנשברה וזורק אותה אל תוך הכוס.
אתה על הברכיים מסתכל לראות איך אגיב למראה העבודה שלך, האמת אני מרוצה. מסובבת את הגב ומסמנת לך עם האצבע להגיע אחריי ואתה מושך את הברכיים אחרי לעמוד בקצב.
נכנסים לחדר המקלחת ואני מסמנת לך להתמקם בתוכה בדיוק באמצע, אתה עדיין קשור, ערום, רק התחיל היום וכבר נראה לי שאתה קצת עייף, אני מבינה שאתה צמא וגם צריך להעיר אותך קצת.
"אני ממליצה לך לסגור את העיניים עכשיו"
פותחת את ברז המים ומכוונת אותו לפנים שלך, אתה פותח את הפה ומתחיל לשתות, אני נותנת לזרם לשטוף אותך עד שאתה כבר לא מרגיש צורך לשתות יותר.
אתה על הרצפה במקלחת רטוב, רענן ומחויך, אני זורקת מגבת לכיוונך סופרת לך 30 שניות להתייבשות.
חוזרת לחדר השינה ואתה על ארבע מאחורי, אני מתיישבת על כיסא המחשב ואתה שכוב על הברכיים שלי.
ליטוף ועוד ליטוף על הישבן הלבנבן שלך בגוון שאני כל כך אוהבת, לבן כל כך שאני חייבת לצבוע אותו, חבטה ראשונה של כף היד שלי עליו, ועוד אחת ועוד אחת.
אני נזכרת בגמירה בטעות שלך אתמול, שולחת יד לסרט האדום וקושרת את הביצים ובסיס הזין שלך חזק, עוצרת את כל הדם שעבר באותה השנייה שליפפתי אותו.
עכשיו אני יכולה להמשיך לצבוע את הישבן שלך כדי שיתאים לסרט, אתה יודע שאני אוהבת שהכול אסתטי ויפה.
היד שלי נוחתת לך על הישבן במהירות מתגברת, החבטות הראשונות איטיות ... הפרש של כמה שניות בין כל אחת, נותנת לישבן שלך להתחמם תחת ידי, ליטוף ואחריו מגיעה חבטה חזקה.
החבטות של כף ידי על עור ישבנך מתגברות, העור מאדים ומתקרב לצבע הסרט, בכל חבטה הגוף זז יותר ונעצר כי כל תזוזה שלך על גבי הרגליים שלי כואבת מאוד בביצים.
אני מתחילה עכשיו בסט של 20 חבטות כואבות רצופות מהירות במשך 5 פעמים, בכל הפסקה אני מעבירה קוביית קרח על גבי ישבנך מקררת אותו ומחממת מחדש.
אני מבקשת ממך לספור את העשרים האחרונות ואתה נאבק בכל מספר ומתנשף חזק אחרי 20.
אתה חושב שעכשיו תוכל לנוח ונגמר, אתה חושב שזהו נגמר העונש שלך אבל על גמירה שלא במקום והאכזבה שיצרת אצלי מקבלים הרבה יותר.
הביצים שלך קשורות כבר זמן רב, סגלגלות ויפות, רגישות בצורה בלתי רגילה, אני מעבירה אצבע בעדינות לאורכן ורוחבן ואתה מתפתל כולך.
"רד לארבע"
אני נעמדת מאחוריך
"תשאף נשימה עמוקה"
צעקה משוגעת!
בעטתי לך בביצים כשהן קשורות,
אתה נופל על הרצפה מתפתל,
העיניים קצת דומעות אני בועטת שוב ואתה צורח,
"תנשום!" אני צועקת ושוב בועטת.
אני מתכופפת אליך ומשחררת את הביצים,
הכול כל כך רגיש אתה רועד מכאב והעיניים ממשיכות לדמוע,
מושכת את הסרט והביצים משתחררות קודם ימין ואז שמאל,
אתה צורח שוב ואני סוטרת לכל אחת חזק - לא נותנת להן להתאושש.
אני לא יכולה להסביר לך כמה אני מרוגשת לראות אותך רועד ככה על הרצפה,
חשוף כל כך,
אני תופסת לך את הפנים חזק דרך הלסת ומביטה לך ישר אל תוך העיניים:
"אני אתאכזב ממך שוב?"
"לא נסיכה אף פעם"
"בטוח? או שאמשיך?"
"בטוח. למדתי את הלקח שלי בחיים לא אעשה טעויות יותר"
סובבתי אותך על הגב טיילתי בעיגולים סביב גופך הפגוע – נעמדתי מעל פניך ולאט לאט התיישבתי עליהן, הוצאת את לשונך והתחלת לטייל איתה בתוכי כשאני נעה באיטיות ועדינות קדימה ואחורה משפשפת לך את הפנים ומנסה לגרום ללשון שלך לחדור עמוק ככל האפשר.
המהירות מתגברת אני לא טורחת לעלות למעלה לתת לך לנשום פשוט מזיינת לך את הפנים בתיאום מושלם של הלשון שלך על הדגדגן שלי.
אני נעצרת נותנת לך להמשיך להביא אותי לשם.
הצלחת לגרום לי לגמור חזק כל כך - שסלחתי.
