לפני 9 שנים. 12 בפברואר 2015 בשעה 14:05
אני תוהה למה אנחנו תמיד מתארים את עצמנו בעזרת הפרנסה שלנו ,
איך זה באמת מגדיר מי אנחנו מלבד הסטיגמות שנלוות לכך
עוד חוזר הניגון
D-HUNTER
-
לפעמים הפרנסה שלנו היא העתק מושלם למי שאנחנו.
ולכן הרבה פונים לסוג תיאור נוח זמין וקל להסברה.
ולכן הרבה פונים לסוג תיאור נוח זמין וקל להסברה.
לפני 9 שנים
Madame Rose(שולטת)
-
זה קל מדי
הנפש של האדם הרבה יותר מורכבת מהמקצוע - מורכב או פשוט ככל שיהיה
הנפש של האדם הרבה יותר מורכבת מהמקצוע - מורכב או פשוט ככל שיהיה
לפני 9 שנים
אספקלריה(שולט)
-
זה מתחיל עוד מגיל קטן, כששואלים אותנו מה תרצה להיות כשתהיה גדול, התשובה היא תמיד מקצוע או פרנסה כלשהיא.
When I was 5 years old, my mother always told me that happiness was the key to life.
When I went to school, they asked me what I wanted to be when I grew up. I wrote down ‘happy’.
They told me I didn’t understand the assignment, and I told them they didn’t understand life.
John Lennon
When I was 5 years old, my mother always told me that happiness was the key to life.
When I went to school, they asked me what I wanted to be when I grew up. I wrote down ‘happy’.
They told me I didn’t understand the assignment, and I told them they didn’t understand life.
John Lennon
לפני 9 שנים
קיטיארה(נשלטת){זאלוטוסים}
-
אני דווקא חושבת שזה נובע ממשהו אינטגרלי ויותר מצער מסטיגמות-
מהעובדה שאנחנו עובדים הרבה יותר משאנחנו חיים.
שברוב המקרים עד שאנחנו חוזרים הביתה מהעבודה נותרות מעט מאוד שעות פנאי-
אז אין אפשרות לפתח את ה"אני" הלא-עובד כמעט... רק מעטים מצליחים עוד לקרוא איזה ספר, ללכת למכון, לשחק משחקים במחשב/קופסא וואטאבר...
אז כשאת מדברת על עצמך הדבר הראשון שעולה לך לראש זה מה שאת מתעסקת בו מעל ל-80% מהשבוע שלך.
sad but true
מהעובדה שאנחנו עובדים הרבה יותר משאנחנו חיים.
שברוב המקרים עד שאנחנו חוזרים הביתה מהעבודה נותרות מעט מאוד שעות פנאי-
אז אין אפשרות לפתח את ה"אני" הלא-עובד כמעט... רק מעטים מצליחים עוד לקרוא איזה ספר, ללכת למכון, לשחק משחקים במחשב/קופסא וואטאבר...
אז כשאת מדברת על עצמך הדבר הראשון שעולה לך לראש זה מה שאת מתעסקת בו מעל ל-80% מהשבוע שלך.
sad but true
לפני 9 שנים