"בבקשה נסיכה , תני לי הזדמנות , מבטיח שלא תצטערי , תני לי הזדמנות לתקן רק עוד אחת"
ההודעה הזו נשלחה על ידך בבוקר , הייתי מכורבלת באותה שעה עם הכלבה במיטה , הצצתי וזרקתי חזרה את הנייד אל הכרית וגלשתי שוב אל החלומות.
אחה"צ , מטיילת בבית , חוסר המעש הזה משגע אותי , חושבת על ההצעות שעומדות בפניי , אף לא אחת מהן מצליחה לפתות אותי. מרימה את הנייד להתקשר לחברה ורואה שוב את ההודעה הזו ששכחתי ממנה , חיוך ממזרי מכסה את פניי ואני מחליטה לתת לך הזדמנות בכל זאת.
לוחצת על מקש ההתקשרות , צליל המתנה ואז קולך מעבר לקו:
"היי , מה שלומך?" בטון מתרגש , מופתע ובעיקר מפוחד
"בסדר גמור חתיכת אפס , אין לי זמן לדיבורים , יש לך שעה להכין את עצמך אליי ולחכות לי מתחת לבית שלך"
"כן נסיכה"
אני מתחילה להתארגן , לובשת שמלה צמודה שחורה חדשה שרכשתי שמבליטה את כל מה שצריך , נועלת נעלי עקב שחורות אכזריות במיוחד , מסדרת את השיער והאיפור ויוצאת לדרכי.
חניתי בחניון הקבוע , כרגיל אני מאחרת בכמה דקות אבל אין כמו לתת לך להתייבש קצת למטה מחשש וחוסר ודאות על מה שצפוי לקרות. אני רואה אותך מרחוק ממתין בכניסה לבניין לא זז , מסתכל עליי צועדת לכיוונך , עבר זמן מאז שראיתי אותך ואפילו לא חשבתי שארצה שוב ובאמת להסתכל עליך גורם לי לרצות לעשות לך דברים שלא קורים לי בדרך כלל , יכול להיות שעוד תתחרט שנתתי לך הזדמנות הערב.
"ערב טוב נסיכתי"
"אני כבר ממזמן לא בשום יחס שייכות איתך"
"סליחה נסיכה"
"יופי כבר יותר טוב , אני רואה שהתלבשת יפה לכבודי"
"כן , הכי יפה שיכולתי"
"מצוין , מתאים בדיוק למה שתכננתי לך כמנה ראשונה של הערב"
אני תופסת אותך באוזן ומובילה אותך בשביל הכניסה של הבניין , נכנסת איתך לחנייה ועוצרת מול הכניסה לחדר אשפה.
"אתה יודע מה זה כאן?"
"חדר זבל נסיכה"
"נכון מאוד , חדר זבל , זבל כמוך , חדר שלך"
עכשיו המבט שלך הפך למפוחד במיוחד
"יש לי כמה סידורים לעשות האמת אם כבר הגעתי לאזור הזה בתל אביב אז תחכה לי בחדר שלך ואני אקרא לך לצאת כשאחזור – ואם תנסה לעבוד עליי אני מבטיחה לך שאריח , אתה טוב בלכסות את עצמך אבל הפעם כלום לא יעבוד לך"
אני מושכת אותך עכשיו בשערות לבפנים , פותחת את המכסה של הפח השמאלי ומורה לך להיכנס לתוכו , אתה מסתכל אליי בעיניים מתחננות אבל יודע שהרווחת את זה ביושר ושום דבר לא יעזור עכשיו כדי לשנות את החלטתי בפעם הזו.
אתה מסתכל אל תוך הפח , רואה שתי שקיות , מיצי זבל מסביב , ריח נוראי , רפלקס קטן עולה לך במעלה הגרון. אתה נושם נשימה ארוכה וקופץ לתוכו , מתיישב בצורה לא נוחה והראש מציץ מבפנים ומסתכל עליי.
"נעים לך בחדר שלך? אוהב?"
"בשבילך הכל נסיכה"
"טוב אני הולכת , בילוי מהנה ושלא תחשוב לזוז מפה אפילו לרגע"
אני סוגרת עליך את המכסה של הפח ובדרך החוצה ניגשת אל המנורה , מוציאה אותה ומחביאה מאחורי הפח הימיני.
מתיישבת על גדר בטון נמוכה שנמצאת בחנייה ומדליקה סיגריה , מדמיינת אותך בתוך הפח , הריחות , המחנק , הפחד , הבושה , ההשפלה – כל זה גורם לי לחיוך ענקי , זה העונש שלך והוא רק התחיל.
שכן יורד למטה ונכנס אל החדר , האור לא נדלק לו אבל לא נראה שאכפת לו פשוט זרק את השקית ויצא ...
מקווה שזרק עליך.
אני מסיימת את הסיגריה וקמה , הולכת לכמה חנויות שרציתי לבדוק באזור לפני שיסגרו ולבסוף מפנקת את עצמי בכוס שוקו טובה לדרך חזרה.
בכל שלוק שאני לוגמת אתה עולה לי בראש במצב אחר , מתפתל מכאב מהתנוחה הבעייתית של ההמצאות בפח , נגעל ממיצי הסבל הנספגים בבגדיך ועורך , רועד מפחד כששומע את דלת החדר נפתחת , קופא כשפותחים את מכסה הפח שלך ונושם בכבדות יתר כששקית מכבידה עליך מלמעלה.
אני מגיעה אל הכניסה לחדר , לא ממהרת להוציא אותך , מדליקה סיגריה נוספת , מתענגת על השוקו ורק כשמסיימת ניגשת אל פתח הדלת.
"זבל , אתה יכול לצאת , יש לך עשר שניות להתייצב כאן"
אתה נעמד לפניי , הגב מכופף , הפנים מושפלות.
עכשיו אתה נראה בדיוק כמו שרציתי אותך.
"אוי אתה ממש מסריח כמו זבל אמיתי , עכשיו אתה אתה"
עולים במדרגות ונכנסים אל הדירה , אני מפילה אותך על הברכיים , מבקשת ממך להתפשט ומתחילה לסטור לך בלי הפסקה , דואגת לתת יחס שווה לכל לחי , מעיפה לך את הראש בכל מכה , מגבירה את העוצמה מסטירה לסטירה. אתה בוכה ואני ממשיכה , נותנת לך לרעוד מבכי ולא מפסיקה עד שמשחררת הכל , כל סטירה שאתה חוטף עכשיו הרווחת ביושר.
עוצרת , נותנת לך להסדיר נשימה , מביאה לך תחתון שלך מהכביסה לנגב איתו את הפנים ולפני שאתה מניח אותו על הרצפה אני מושכת אותו מידך ודוחפת אל תוך פיך.
"על ארבע זבל"
אני מתחילה לבעוט בך בישבן ודוחפת אותך ככה לכיוון השירותים , אתה על הברכיים לידי בזמן שאני מטילה את מימיי וצרכיי באסלה וכשאני מסיימת אני לא משתמשת בך כנייר טואלט כי אתה מטונף מדי בשביל להתקרב אליי. אני מתרוממת ומניחה את ראשך באסלה ויוצאת. אני חוזרת כשהסטראפ מחובר אליי וחודרת אליך עמוק וחזק , אתה נאנק מכאב , אנקה מלווה בהד , הד של הראש שלך התקוע עמוק בתוך האסלה.
אני מגלה שהאנרגיות שבתוכי עדיין לא השתחררו לחלוטין ואני מזיינת אותך חזק ומהר , בלי רחמים , מדי פעם שמה מעט חומר סיכה כדי להקל עליי לא עליך. במשך כעשר דקות אני לא מפסיקה לצאת ולהיכנס אל תוכך בקצב מתגבר , מזכירה לך כמה אתה אפס וחרא , אונסת את חור התחת שלך, מתענגת על כל אנקת כאב שנפלטת מגרונך. נכנסת ויוצאת, נכנסת ויוצאת , נכנסת ויוצאת בפעם האחרונה, שולפת אותו מתוכך ונותנת לך ליפול עם הגוף ולהירגע.
אני מרימה את מכסה האסלה ונותנת לך להוציא את הראש , אתה נראה מעט מסוחרר ואני? אני עדיין לא סיימתי איתך.
אני פותחת לך את הפה ודוחפת אותו עמוק לתוכו , בהתחלה נעה קדימה ואחורה לאט , נותנת לך למצוץ את הכל טוב טוב , כשאני רואה שעשית עבודה טובה אני מחזיקה לך את הראש ומתחילה לזיין לך את הפה חזק ומהר , נותנת לרפלקסים שלך לקפוץ ולך להיאבק , אתה כבר נראה תשוש , תשוש מספיק בשביל להרפות היטב את הפה ולתת לי לזיין לך אותו כמו שצריך.
אני מציצה אל תוך האסלה ושוב עולה החיוך הממזרי על פניי , תוך כדי אני מאטה את קצב תנועת האגן שלי והחדירה אל תוך פיך , לאט לאט יוצאת לגמרי ומחזירה את הראש שלך חזרה אל תוך האסלה.
"הגיע הזמן לנקות אותך טינופת"
ולוחצת על הידית לאט , מפעילה את הניאגרה ומביטה במי האסלה שוטפים את פניך.
אתה באפיסת כוחות נפשית ופיזית , אני נותנת לך בעיטה אחת לביצים וניגשת לקחת את התיק שלי.
"אני הולכת עכשיו , מקווה שהלקח נלמד , תוכל להתנקות באמת אחרי שתשמע את הדלת נטרקת"
לסיום אני יורקת פעם אחת הישר אל פניך ויוצאת אל כיוון הדלת , טורקת אותה ומשחררת אותך.
