שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שם הבלוג

לפני 15 שנים. 10 בספטמבר 2009 בשעה 21:16

היה לי שבוע צלילות מעולה באילת חשבתי לעצמי כשאני סוגר מאחוריי את דלת האכסניה הפשוטה ששכרתי בימים האחרונים. החדר מטונף, אך הוא היה ככה גם לפני שאני נכנסתי אליו. אני מניח שרוב האנשים שמשתמשים בו, רוצים בדיוק כמוני – רק לצלול.

תפסתי מונית לתחנה מרכזית אילת וקיוויתי שלא אצטרך להמתין יותר מידי זמן לאוטובוס, בעיקר כי אין לי מוזיקה. סעמאק, כבר חצי שנה בלי מוזיקה ניידת בערך, צריך לזכור לקחת את האוזניות שלי מתיקון הזכרתי לעצמי.

בתחנה הבנתי שיש לי בערך שעה לחכות, אז הלכתי לאכול בשווארמה שכנה. אחת השווארמות היותר גרועות שאכלתי חשבתי לעצמי, וכבר הוצאתי ג'וינט לקינוח. את הג'וינט עישנתי ליד התחנה המרכזית, ככה בוהה פנימה דרך החלונות על השעון הגדול ועל הקהל שהחל להתאסף בתחנה.

לפתע ניתקה שרשרת המחשבות שלי, כשבחורה סקסית יצאה מהתחנה לסיגריה. לא בדיוק בחורה סקסית במובן הקלאסי של המילה, אלא נמוכה, עם פנים יפות ושיער קצר, חזה מרשים בגוף לא רזה, אבל גם לא מלא. היא עישנה סיגריה, והיה משהו מתנשא מעט בשפת הגוף שלה, אבל יכולתי לראות שההתנשאות לא אמיתית, ונובעת ממקום של להיות לבד בתוך קהל, ולנסות להראות שלא אכפת לך להיות לבד. היא קלטה את הג'וינט ושגרה פרצוף שהיה לי קשה לפרש. בדרך כלל אני מאוד טוב בקריאת פנים של אנשים, אבל הפעם לא הייתי בטוח אם העיניים שלה רוצות את הג'וינט, או מסתכלות עליי במבטי תוכחה של "איכככס, סמים!". בדיעבד היא אמרה לי שהמבט היה 'אני-מתה-לשאכטה-אבל-זה-נראה-לי-משוגע-לעשן-פה-בכניסה-לתחנה- מרכזית' - אבל זה כבר בא מאוחר יותר.

היה לי קשה להסיר את העיניים ממנה, היא הייתה יפה. השמלה השחורה שלה חשפה שיזוף יפה, גם ברגליים, גם בגב, וגם במחשוף שלה, שבוודאי היה אחד המחשופים היפים בעיר. בהיתי בה חצי מההמתנה לאוטובוס (את החצי השני העברתי בבהייה בשיכור שמן שהסתובב בתחנה מתנדנד), והיה נדמה לי שגם היא מגניבה מידי פעם מבטים לעברי. ואז קלטתי שאני עדיין בלי חולצה, והתחלתי להתלבש, מודה ביני לבין עצמי שהחופשה נגמרה, ומוטב כי אזדרז להבין זאת, ויכול להיות שהצעד הראשון הוא ללבוש חולצה.

עלינו לאותו אוטובוס, המקום שהוגרל לה היה ממש מאחורי. במשך השעה הראשונה של הנסיעה, כמעט נתפס לי הצוואר מלהציץ אחורה. אחרי שעה נוספת, הנהג הודיע שאנחנו הולכים לעצור להפסקה קצרה. בהפסקה ראיתי שהיא מתייצבת ראשונה לרדת מהאוטובוס. כנראה צריכה פיפי, לא מתייצבים ככה בשביל סיגריה או קפה – רק פיפי. הנהג פתח את הדלתות והיא כבר הייתה בחצי הדרך לשירותים. כשהיא יצאה מהשירותים, תפסתי אותה מאחורה, סתמתי את פיה עם כף ידי וגררתי אותה כמה מטרים לצד, לאזור לא מואר והמשכתי להרחיק אותה עוד כמה מטרים מהאזור המסחרי בו עצרנו. החזקתי אותה חזק, לא נותן לה אפשרות להימלט מאחיזתי. כשהייתי מרוצה מהמיקום שלנו, התחלתי ללחוש לה בקול רגוע "קוראים לי יונתן, אני הבחור עם הג'וינט מהתחנה המרכזית. אני הבחור בלי החולצה. אני הבחור שישב מלפנייך באוטובוס בשעתיים האחרונות. אני הולך להסיר את ידי מפיך עוד דקה, ואת צריכה לבחור. אם תאמרי לי 'כן', לא אתחשב בעשר הדקות הקרובות בשום דבר שתגידי, ופשוט אזיין לך את הצורה כמו שבחיים לא עשו לך, לא משנה כמה תבכי, כמה יכאב לך, או כמה תתחרטי. אם תאמרי 'לא', אשחרר אותך ואקווה שלא תתלונני במשטרה". הגוף שלה רעד, ולא מפחד. אומרים שכלבים יודעים להריח פחד? אז אני יודע להריח מיניות. היא רטטה מהתרגשות, ואני בלי לחכות לתשובה הורדתי לה את המכנס והתחתון איזה עשרים ס"מ, בדיוק מספיק כדיי לשלוף את העשרים שלי ולהכניס אותו אליה. היא הייתה רטובה לגמרי ולא היה כל קושי להחליק אותו פנימה. "שרמוטה אה? גם כשאונסים אותך את מרטיבה שמחה לקבל זין, אה?" היא הוציאה גניחה של חיה פצועה כשדחפתי אותו עמוק עד הסוף, אולי גם הייתה משחררת צעקה, אבל הפה שלה היה מכוסה ביד שלי, יד שמחזיקה את הפנים שלה חזק חזק, לא נותנת לה להוציא שום מילה ברורה. הגוף שלה לא הפסיק לרעוד, וכמה שהחדרתי את השיפוד המלובן שלי יותר חזק לתוכה, ככה הרעידות שלה התגברו עד שברגע אחד היא כולה התכווצה, הגוף שלה רטט כמו פטיש אוויר, והכוס החם שלה סגר על הזין שלי בכזו עוצמה, כאילו הוא מנסה לסחוט אותו. והוא סחט.

לא ידענו איך קוראים אחד לשני, אבל פספסנו את האוטובוס. כנראה שזה לקח יותר מעשר דקות למרות שזה היה נראה לי כמו דקה אחת ארוכה. ישבנו בשתיקה בתחנה מחכים לאוטובוס הבא.











טוב, כולנו היינו רוצים שהסיפור יגמר ככה. אבל הוא לא. האמת היא שאני אהיה מאוד לא מקורי ואגיד "ואז התעוררתי". אז התעוררתי, היא הייתה עדיין במושב מאחורי, מנמנמת לה על שני מושבים. השמלה שלה חושפת קצת מהירכיים שלה ואני קלטתי שעדיין עומד לי. הנהג הודיע על הפסקה קצרה. היא נעמדה ראשונה בתור לרדת מהאוטובוס. היא הרחיקה לכיוון השירותים וגם אני התחלתי ללכת בכיוון. התיישבתי על קצה המדרכה, במרחק של חמש עשרה מטר. כשהיא יצאה מהשירותים, אני כבר הייתי עם ג'וינט דלוק בפה. היא התקרבה לאזור שלי, והדליקה סיגריה. הטרדה היא אישום חמור במדינה שלנו, והחלטתי שאני לא מתכוון לשחזר את החלום הכחול שלי. היא עוד יכולה לעשות סצנות. הכלבה. סימנתי לה עם הג'וינט שתתקרב. והיא כמו כלבה צייתנית התיישבה לצידי. העברתי לה את הג'וינט ושתקנו. אחרי דקה וחצי וכמה פאפים כל אחד היא אמרה לי שבאתי לה בול ואני אמרתי שנראה לי שגם הג'וינט דיי מתאים לה ושנינו חייכנו. באוטובוס כבר ישבנו אחד לצד השני, ודיברנו. היא הזבירה לי מה היה המבט בתחנה המרכזית ('אני-מתה-לשאכטה-אבל-זה-נראה-לי-משוגע-לעשן-פה-בכניסה-לתחנה-מרכזית') ואני בטח קשקשתי משהו על כלכלה או פוליטיקה או כל נושא אחר וניסתי להסתיר שכל מה שאני חושב עליו זה כמה היא חמודה. היא סיפרה לי שהיא מעומר ואחרי שעה של קשקושים בערך, הגענו לתחנה שלה. לי עוד היו שעתיים לתל אביב ושאלתי אותה איך אראה אותה שוב. היא אמרה שאני יכול לבוא איתה עכשיו, ואני הנהנתי. היא חשבה שאני צוחק, אבל אחרי שהאוטובוס נסע, ואנחנו יצאנו מתחנה מרכזית באר שבע, רכנתי לנשק אותה. היא נישקה חזרה וצחקה.

במיטה שלה, כשאנחנו מסופקים כבר, שוכבים כפיות כשהאיבר שלי יושב במקומו, זקור בין ישבניה, אני מספר לה מה חלמתי באוטובוס. והיא אמרה לי שהיא חלמה בערך אותו דבר, רק שבחלום שלה האוטובוס שלנו המתין לי ובעצם לנו ביראת כבוד עד שגמרנו.