סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפוריה של נשלטת

נזרקת בשיא העוצמה, מכאב לעונג ושוב חזרה ואני.... מכורה
לפני 14 שנים. 23 במרץ 2010 בשעה 7:50



השעה 8 בבוקר אני מקבלת פניה להוספת חבר חדש למסנגר ממנה ואני מתרגשת מאוד רצית שנכיר אחת את השניה כבר זמן מה...
והנה זה קורה אנחנו מתחילות לשוחח שיחה מרוגשת כזו כמו שתי ילדות בנות 14 אתה פונה אלי.. אני רועדת מהתרגשות ומתפללת שאתה הולך להגיד לי שהיום אני מגיעה אליך
אבל לך יש תוכניות אחרות בראש.... ואתה מציע לי הצעה חדשה שבה א' ואני נבוא אליך יחד אני לא יודעת מה לחשוב הראש שלי מתמלא במחשבות שרצות.... מה יחד? לא מכירה אותה!
אבל לא ראיתי אותך חודשיים אני כל כך מתגעגעת... רוצה אותך רק לעצמי!! אולי בפעם הבאה?! למה ככה? אתמול אמרת משהו אחר!? רוצה שתצליף תספינק רק אותי
כל דקה מהזמן שלך רוצה לשרת לענג לרצות אותך ..ללא הפסקה רק אני ללא שיתוף רוצה לצרוח את הגמירות שלי ללא קהל רוצה להיות שם אתה ואני לבד זה החופש שלי כשאני איתך חופש שלי!
ללא שותפים מה עושים אלוהים מה עושים???

ואתה באצילותך נותן לי את האפשרות לבחור אומר שאני לא חייבת .... משאיר לי פתח לבחור ואז זה מגיע... אני נרגעת, נושמת סדיר משוחחת עם א' במצלמה וחושבת לעצמי
מאסטר פתח היום את הבוקר עם ההודעה "אני רוצה להביא אותך ואת א' לכאן בא לי להתאכזר"... זהו רצון של מאסטר ואני רוצה בכל מאודי לרצות אותו אין מקום לפחדים שלי כאן
אין מקום לרצונות שלי ולפנטזיות שלי על מאסטר לעצמי, יהיו פעמים אחרות שהוא ירצה אותי לבד או אולי פעמים שאוכל לבקש להיות בסשן איתו לבד
והנה הרגע להתקדם בבדסמ שלי כשפחה ולא לחשוב על עצמי ... לשים את מאסטר לפניי הרי אלו תשוקותיי לקלף את השריון המחורבן שבניתי לעצמי ולתת למאסטר
שאני כל כך אוהבת את עצמי נקייה נטו... אני ללא חומות ומסכות להיות שם לשרותו לרצונותיו ולסמוך עליו שיידע לשמור עלי ולהכיל אותי אני בטוחה
שידעת כמה אני לא מנוסה בסיטואציות האלו כמה אני מתגעגעת כמה אני עלולה לקנא אבל יותר מכל רציתי לרצות אותך וזה מה שהוביל אותי להרגשה השלמה שלי
אני רוצה לבוא עם א' ולהתנסות בכל מה שאתה מתכנן לי וכך יהיה...

מרגע זה ההתרגשות שאחזה בי לא ניתנת לתיאור בכתב בעל פה או בכל דרך אחרת הלב פעם לו בחוזקה מאיים לקרוע את בית החזה, הפה התייבש שלי דמיונות החלו להשתולל בראשי
לחץ פחד וכל מה שהעסיק אותי זה להכין את עצמי אליך, שעה גילחתי את עצמי חפפתי משכתי את גופי בשמנים וריחות וחיכיתי לשעה שקבעתי להיפגש עם א'...

מהרגע שנפגשנו החיוך לא הוסר מפני... איזו מקסימה נעימה יפה רכה ומלאת קסם של אישה איזו הכלה כמה קישקשתי, שתינו קשקשנו כל הדרך כאילו מנסות להספיק לנדב פרטים
אחת על השניה כמה שיותר כדי להתחבר להתחבר להתחבר כל זה לפני הסשן...

כשראיתי כמה היא מתרגשת הוקל לי...

אנחנו מול הדלת שלך ודמעות בעיניים שלי מהתרגשות וגעגועים אתה פותח את הדלת ואני כמעט מתעלפת... החיבוק הזה... הריח שלך....רציתי כל כך לפול לרגליך ולחבק את רגליך
אבל התביישתי מא' אני מושכת את הזמן בחדר, צריך להתפשט אני מתביישת כל כך אלוהים... א' כל כך טיבעית בעירומה...

אנחנו זוחלות אל החדר א' ואתה מעשנים סיגריה ועוד אחת... אנחנו מדברים על הא ועל דא ואני כבר מאבדת את הסבלנות, רוצה שזה יתחיל כבר..
לא יכולה לנשום רוצה את הכיסוי עיניים עלי רוצה להיכנס אל המקום הזה וזה מתחיל..

כיסוי עיניים על שתינו, חושך משתרר ואתה מתחיל לקשור אותי קולך משתנה מדבר אלי... "אז ביקשת להעלות את דרגת הכאב היום?" אני לא עונה, כל סיבוב של החבל סביבי
מכניס אותי יותר פנימה למקום השקט הזה אני חשה שהקשירה היא אחרת, אף פעם לא קשרו אותי ככה ידי לאחור מהודקות כתפיים נלחצות נצמדות לגופי השדיים נחנקות סביבן ...
אני נלחצת ושואלת "למה צריך לקשור כל כך חזק?" ואתה מזכיר לי שאנחנו עומדים לעלות בדרגת הכאב ואתה לא רוצה שידיי יעמדו לך בדרך... אתה מסיים ומורה לי לא לזוז
ועובר לקשור את א' אני עומדת קשורה היטב חסרת אונים בחושך מוחלט מאבדת כיוון לא יודעת היכן אני בחדר, מבררת איתך ואתם צוחקים עלי, ממש איבדתי כיוון אני שומעת את א'
זה עושה לי טוב שהיא בסביבה כשאתה קושר אותה אתה חולף מידי פעם מולי אני מרגישה את משב הרוח שלך ומנשקת כל פעם שאתה קרוב אלי ...

אני זזה ללא הרף לא כל כך מרגישה שאני עושה את זה אבל לך זה מפריע ואתה מחליט לקשור אותי אל הקיר עם שרשרת ברזל, <ככה זה נשמע לי>...
אלוהים עכשיו אני גם מחוברת לקיר ואז באמת השתתקתי... לא שמעתי אותכם מדברים. היו זמזומים מהכיוון שלכם אבל אני כבר הייתי במקום אחר... מקום של שקט ורוגע שלא חוויתי
כל כך הרבה זמן מקום של תהיות מה עומד לקרות הלילה...

לא יודעת כמה זמן עבר כשאתה מגיע לשחרר אותי משם ומעיר אותי מהיכן שהייתי אתה מלטף מעביר את ידך על גופי ונשמע מרוצה, סוטר לי בחוזקה על החזה מסובב פיטמות אני נושמת..

ואז.. אתהמחבר את המצבטים הנוראים האלה מפטמתה של א' לשלי הכאב מפלח את פיטמתי אבל כשא' נאנחה חזק וכאבה את הכאב שלה איכשהו הכאב שלי פחת, התרכזתי בשלה..
ואז מצבט נוסף בין הכוס שלה לשלי והכאב החד שאני נושמת אל תוכי

אתה מזהיר אותנו שאם נזוז נכאיב לעצמנו ומציע לנו לא לזוז... אני מרגישה את א' בתוך הלב שלי את הכאב שלה את הפחדים שלה את דופק הלב שלה...
מתרכזת בה ממש ושוכחת את עצמי אני נעלמת... אבל לא להרבה זמן ספנק חזק על התחת מזכיר לי שאני קיימת ולאט לאט אני משחררת את עצמי לחוות את הרגשות שלי לצידה ואיתה גם יחד
ואני מכילה את הכאב הזה ומרגישה שאני יכולה עוד יכולה הרבה כאב היום...

אתה מנגן על חבלי המצבטים ואני יכולה להרגיש אותך משועשע וכייף לי להיות הצעצוע שגורם לך להשתעשע כל תזוזה של א' קורעת לי את הפיטמה וצעקותיה חודרות לי פנימה
החוויה הזו של להרגיש ליד לצד וביחד חדשה לי כל כך ....

ואז אתה מוצא לך שעשועע חדש... מחליט לדגדג את רגלינו ונותן אפשרות בחירה לכאב במקום דגדוג, א' רוצה דגדוג ואני מבקשת כאב ...
אנחנו מאבדות שליטה על המצבטים ונעות בטירוף א' נקרעת מצחוק ולא מפסיקה לזוז אני מרגישה שהפיטמה נקרעת לי..

מאסטר אתה כל כך נהנה, אני עם כיסויי עיניים אבל יכולה לראות את פניך משועשעות כל כך וככה קל יותר לסבול... מרגישה אותך מאחורי ספנקים על התחת.. את היד מחליפים כלים אחרים
שכל פעם מרגישים שונה על העור... אתה מסובב אותי אליך מכה על השדיים עוזב אותי ועובר לא' אני שומעת אותכם מרחוק ועפה לי למקומות שלי לספייס שלי
ושוב מתעוררת עם ספנק או מכה חדשה תחושה של סחרור, כמו לונה פארק כזה מידי פעם אני מגששת למצוא את ידה של א' רוצה להתחבר אליה...

אני מחכה לכאב הגדול לעליית המדרגה ואז זה בא... א' מקבלת הוראה להתכופף ואני להתכופף מעליה אתה נוגע עם הקיין או משהו שחשבתי שהוא קיין
נוגע ברכות על התחת ומסביר לי שאקבל 50 הצלפות קיין ועלי לספור להגיד "תודה מאסטר ואפשר לבקש עוד אחד בבקשה" ושיהיה משכנע...

בקושי אני מבינה מה אתה אומר לי אני כבר בפחד נוראי, לחץ... נושמת בכבדות עוצמות של חוסר אונים מטורפות לא זוכרת מה אני צריכה להגיד...
את מכה בי את המכה הראשונה אני מתבלבלת לא אומרת כלום נכון, אתה מודיע לי שזה לא נחשב וחוזר שוב על המכה ... אני שוב מתבלבלת ושוב טועה וגם מכה זו לא נחשבת
התחת שורף לי וכואב לי כל כך אבל אני רוצה להיות שם רוצה להרגיש שאני יכולה להכיל עוד כאב להתמסר אליך כסימן ליכולת שלי להכיל כל דבר ממך להתמסר אליך ממקום של חוזק
כי רק ככה אוכל באמת להסיר מסכות ואתה מכה שוב ..

ואנחנו עדין לא עברנו בספירה את אחד א' המתוקה זזה תחתיי אני יכולה להרגיש בתוך כל החוויה החדשה לי והכל כך עוצמתית שאני עוברת שלא נח לה שם למטה
והיא זזה כל הזמן ומנסה להתרומם..
בשבילי אני רוצה לעבור כבר לעזזל לשתיים ובשבילה שהכל ייגמר והיא תוכל שוב להתיישר היא לוחשת לי את הטקסט שאני צריכה להגיד אחרי ההצלפה..
מאסטר אתה מורה לה לא לעזור לי.

מאסטר אכזר שכמוך מדהים אהוב יפה אצילי וחכם שכמוך

המכה הבאה מגיעה ואני מצליחה סופסופ לומר את זה נכון אבל לא כל כל משכנע בעינך ולא מספיק חזק, אלוהים שוב ושוב וככה אנחנו ממשיכים
כשכל חבטה הופכת מכואבת לשורפת לצורבת את עורי ונשמתי כמעט נעתקת אבל אני יכולה עוד ועוד ומחייכת אליך כדי שתראה כמה אני חזקה בתוכי ואולי גם תצליח לראות
שקיבלתי את האומץ לגדול ולהפוך להיות מי שאני באמת...


לקראת ההצלפות האחרונות כשאני מונה אתם עיניי מתמלאות דמעות אך ללא בכי כי אני גאה כי אני מבינה למה אני רוצה את הכאב כי אי אפשר לגדול ללא הכאב,
לא יהיה חופש בלי המאבק הפנימי של לשחרר לא תהיה תשוקה ללא הפירוק של המחסומים שבניתי שנים.


מכה מספר 50 מגיעה < שזה 55 לדעתי בכלל > וזו האחרונה..

מאסטר אני כבר לא איתכם אני מטיילת במחוזות אחרים אני שוב בשמיי יהלומים ובשדות תותים ואני שם לבד עם האני הפנימי שלי אני חופשיה ומשוחררת ומרגישה אותך שם מגן עלי ומוריד אותי לישיבה משחרר מעט את החבלים ואני נעלמת...

שומעת אתכם מרחוק שומעת את א’ סופרת רוצה להשתתף להיות שם בשבילה אבל מבינה שאין צורך, שאתה שם בשבילה ואני משוטטת וצפה בתוך ספייס מטורף של יכולת לקחת חופש מעצמי ולשחרר ולדמוע וכל זה מתאפשר לי רק בגלל האמון שאני נותנת באדם שאני קוראת לו מאסטר שזה אתה - תודה לך מאסטר
אתה מוציא אותי מהמקום הזה עם כוס מים אני שומעת את א' כבר ישובה על ידי ואתם מעשנים שוב סגריה אני צפה לצידכם וכל מה שאני מרגישה זו אהבה גדולה לכולם....

פסיכו לוג​(שולט) - מקסים :)
מקווה להמשך
לפני 14 שנים
E m m a​(לא בעסק) - תודה
:)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י