כפותה בידיה היא ישובה לימינו. קרסוליים מוצלבים, ושותקת. היא לא הורתה לשתוק, לא היה לה שום דבר לומר, שום דבר להוסיף. הוא התבונן בה..
הוא משך מעל לוח המחוונים את קופסת הסיגרים שלו. מסר לה את הקופסה ובלי מילה היא ידעה מה שבשתיקה בוקשה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהיא הדליקה את הסיגר שלו. מוקדם יותר הוא הסביר לה ש.. בנוסף לרצונו לעשן, הוא אהב את הטעם מרטיבות שפתיה… בשירות שלה היה אלמנט של בטיחות כשהייתה צריכה לדאוג שהוא לא יסתנוור על ידי הלהבה כשהוא נהג.
היא העבירה את הסיגר הדלוק אליו
יד אחת מחזיקה אותו, האחרת תומכת בה
בלי להוריד את המבט שלו מהדרך הוא ידע שזה היה במיקום הנכון ( היא אולפה)
"תודה" כלבה
"בבקשה מאסטר" (והיא חזרה לשתוק ) כשהם ממשיכים בנסיעה
נ.ב : יותר מוקדם במהלך היום כשהוא הדליק סיגר לעצמו. הוא ראה אותה עם מבט של הפתעה ותוהה מדוע היא לא קיבלה את הזכות להדליק לו את הסיגר הוא ידע שזה הוציא אותה מאיזון… וחייך לעצמו
לפני 14 שנים. 25 במרץ 2010 בשעה 15:13