נשכבתי לישון. שכבתי על הצד, מכורבלת בתוך סמיכה דקה, הראש נח על הכרית. עצמתי את עיני לשניה והרגשתי שמשהו חסר.
קמתי, גיששתי בחשכה וענדתי אותו. נשכבתי חזרה בתנוחת עובר יד אחת מתחת לראש ושנייה מלפפת אותו. את הקולר שלי.
נזכרתי ביום שהענקתי לי אותו, פעם ראשונה שמת לי אותו.
נזכרתי בפעם הראשונה שהראת לי אותו, הוא היה מדהים, עוצמתי. לעין רגילה הוא נראה כמו שרשת אך עין מיומנת יכולה לזהות.
ליפפתי אותו ביד והרגשתי בטוחה, עטופה בך. למרות עירומי הייתי מוגנת . אתה היית שם איתי ודמעות של אושר הציפו את עיני וחיממו את ליבי.
הרגשתי אדוני כמה אני גאה להיות שפחתך.
Rebirth
If you want to kiss the sky, better learn how to kneel=================================================================
And I don't want the world to see me
Cause I don't think that they'd understand
When everything's made to be broken
I just want you to know who I am
לכתוב על משהו..רציתי להגיד משהו וכעת אני לא זוכרת :(
ידע זה כוח נכון?
לימודים זה מעשיר את הידע נכון?
תואר זה חלק משיפור סטטוס חברתי נכון?
אז למה לזעאזאל זה כל כך קשה לבחור משהו????????
ולא לא עוזר לי שכל פעם מציעים תארים חדשים...
לא פייר פתחו לי את התאבון וכרגע הוא רעב מאוד מאוד...
קצת חוששת מה יהיה בסוף...:-/[b]
משגעים אותי היום !!!!
If you can keep your head when all about you
Are losing theirs and blaming it on you,
If you can trust yourself when all men doubt you,
But make allowance for their doubting too;
If you can wait and not be tired by waiting,
Or being lied about, don't deal in lies,
Or being hated, don't give way to hating,
And yet don't look too good, nor talk too wise:
If you can dream - and not make dreams your master,
If you can think - and not make thoughts your aim;
If you can meet with Triumph and Disaster
And treat those two impostors just the same;
If you can bear to hear the truth you've spoken
Twisted by knaves to make a trap for fools,
Or watch the things you gave your life to, broken,
And stoop and build 'em up with worn-out tools:
If you can make one heap of all your winnings
And risk it all on one turn of pitch-and-toss,
And lose, and start again at your beginnings
And never breath a word about your loss;
If you can force your heart and nerve and sinew
To serve your turn long after they are gone,
And so hold on when there is nothing in you
Except the Will which says to them: "Hold on!"
If you can talk with crowds and keep your virtue,
Or walk with kings - nor lose the common touch,
If neither foes nor loving friends can hurt you,
If all men count with you, but none too much;
If you can fill the unforgiving minute
With sixty seconds' worth of distance run,
Yours is the Earth and everything that's in it,
And - which is more - you'll be a Man, my son!
Rudyard Kipling (1865-1936)
מה קורה כאשר הגבולות של הצד הנשלט הן לא תואמות את המציאות. אני לא מדברת על דברים אקסטרמיים (מושג נתון לדיון בפני עצמו) אלא על מקרים שנשלט/ת ובעים את הגבולות שלהם לפי הרגשה אישית שלהם לנושא.לדוגמא: דם ומחטים, פומביות וכדומה.
אך מה קורה אם תוך כדי התנסויות הם מגלים גבולות חדשים. אך הפעם אלא הם גבולות הפיזים.
מה שנוצר זו התנגשות בין מנטאלי לפיזי. בראש זה אינו גבול כלל. אין רתיעה מהדבר עצמו, אין פחד יש תשוקה אפילו לנסות ולהתנסות אך כאשר מגיע הרגע הגוף מאכזב. או שהוא לא רגיל (שזה ניתן לשינוי) או שהוא פשוט לא מסוגל להתמודד (שזה ניתן לשינוי במקרים מסויימים מאוד).
הדבר יותר תסכול, אכזבה של הנלשט/ת מעצמו או עצמה.
איך מתמודדים עם זה? איך השולטים/ות מקבלות את זה?
אז קודם כל הכי טוב זה בהבנה. כמו שנאמר לי לאחרונה כולנו בני אדם, לכולנו גבולות שונים. וארחי זה סבלנות. המון סבלנות ותמיכה.
ובסוף לנסות את המקסימום, לאט ובזהירות. במקרה הטוב תצליחו במקרה הרע ניסיתם לא?
=========================================================================
עוד פוסט שקשור לגבולות
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=176800&blog_id=41490
וניליות יכולה להיות מרעננת...
בטעם הגבול הטוב כמובן
:)
ENJOY!!!!