אף פעם לא חשבתי על זה ככה.
משפט מסוים מצלצל לי בראש מאתמול. המשפט אמר משהו כמו שבן אדם אחד הוא יכל להיות השתקפות של בן אדם שאיתו. זה לא עוזב אותי כל היום.
כדי הדבר כזה יקרה צריך חיבור מדהים בין אנשים. זה לא קורה לכל אחד. ולא רק חיבור אלא גם נתינה. רי אם אני לאאתן מעצמי אני לא אקבל בחזרה. אבל להתסכל לתוך בן אדם שמולי ולחשוב כמה הוא מדהים ובעצם זאת אני בתוכו.
האהבה ונתינה שלי משתקפת דרכו וזה מדהים כי אף פעם לא ראיתי את עצמי כך. בעצם מלא שנים לא ראיתי את עצמי בכלל. פחדתי להסתכל ובניתי חומות מסביבי.
פעם ראשונה בחיי אני מרגישה חיה. ה5 חודשים האחרונים בחיי שינו אותי 180 מעלות. נפתחתי ואני מתחילה למצוא את עצמי. את הטוב ואת הרע. את היתרונות ואת החסרונות. אני מקבלת את עצמי יותר בהבנה והשלמה ואני מחייכת יותר.
אושר. יצא לי לפגוש אנשים שונים ומשונים בחיי אך אף פעם לא פגשתי אנשים כמו בתקופה אחרונה. אנשים טהורים, נקיים, כנים ושלמים. אנשים שמקבלים הכל. שלא משנה מה עשיתי בעבר ולא משנה מה עובר לי בראש הם נותנים לי הרגשה שהכל בסדר. ה-כל בסדר. שום דבר אינו סוף העולם, שום דבר. יש פתרון להכל.
זה מדהים ההרגשה הזו. שלמרות תקופות קשות בעולם, למרות הקשיים בבית, ישנה שלווה שלמלווה אותי.
אף פעם לאחשבתי שאני אפגוש אנשים כאלה שרק נוכחותם בחיי גורמת לי לצמוח ולהתפתח ולדעת ששמיים הם הגבול .
:)
לפני 15 שנים. 17 במרץ 2009 בשעה 20:46
