לפני 14 שנים. 20 ביולי 2009 בשעה 8:52
כל חיי בניתי חומות. אחד אחרי שנייה. זאת הייתה דרך השרדות שלי.
עד לא מזמן.
החומות נופצו, הורדו, הבפנים התשחרר, אולי יותר מדי. נחשפתי כולי. הרגשות הציפו וההתמודדות לא הייתה קלה.
הייתי חשופה לגמרי והפחד משחרור התחלף לפחד להחזרת חומות. לא רציתי לחזור אחרוה אך הייתי חשופה מדי, פגיעה מדי.
ולאט לאט, בניתי אותן חזרה. מהיסודות. אך להבדיל מפעם היסודות החדשים היו נקיים, טהןריים יותר. למדתי שאני צריכה להשמר , שאני צריכה לשמור.
ולא, זה לא החזיר אותי אחורה, ולא זה לא זרק אותי למקום לא טוב.
למדתי לשלוט יותר בעצמי, להיות קשובה יותר לצרכיי, למדתי להקשיב יותר לאינטואיציה שלי, ולמדתי שלא כל מה שנוצץ זהב.
אז כיום, אני בתהליכי חשיפה. חשיפה רק מול האדם הנכון. רק מולו. רק בשבילו.[i]
