הרהורים בתור לירקן

את עידן רייכל חיבבתי מאז ומתמיד. כלומר מאז ששמעתי את שיריו לראשונה.
חיבבתי, לא פחות, לא יותר.
שני שירים חדשים שלו, שירים שהלחין למילים של אחרים ומתנגנים עתה ברדיו, שכנעו אותי שהבחור גאון.
או מוכשר מאוד מאוד מאוד, למצער.

אחד השירים מושר (נהדר) בידי זמרת ספרדיה כמדומני (דרום אמריקאית?) והלחן נשמע אותנטי כאילו בקע ממעמקי ההוויה הספרדית. נפלא.
השיר השני נכתב על ידי שמעון בוסקילה והוא מושר במרוקאית. הוא מוקדש לאימו שמתה עליו בהיותו ילד.
בתחילה לא הבנתי מדוע בחר בוסקילה, מלחין בעצמו, לבקש מרייכל להלחין עבורו שיר שהוא אינטימי כל כך.
אבל מיד כששמעתי את השיר המרגש הזה (ואיני מבין מילה במרוקאית) נעלמה השאלה. השירה היפהפיה, הלחן והעיבוד חודרים ישירות אל הלב.

שני השירים, כך נדמה לי, הם מתוך הפרוייקט החדש של עידן רייכל.