בדיוק כשחשבתי שהסצינה בברלין היא לא יותר ממיתוס או סתם הגזמה של כל מיני חברים שאוהבים להגיד שבחו"ל טוב יותר.
אחרי כמעט שנה בברלין המרוחקת לרוב הרושם היה של עיר מאוד שמרנית ומאוד נורמטיבית.
יש כללים והגדרות להכל, לכל מזג אוויר יש את הסוודר שלו ולכל דייט את הנורמה שלו (פחות או יותר ראיון עבודה)- פלירטוט לא קיים ותחושה כללית שאין עם מי לשחק...
עד עכשיו נורא הצחיק אותי לפלרטט עם גברים גרמנים כי זה נראה פחות או יותר ככה:
וזה עוד במקרה שהם מגיבים... אם בכלל
לרוב משחק הפינגפונג היה נגמר ב"חוץ" אחרי חבטה ראשונה....
תחושת תסכול ועייפות כללית בכלל בכל שנגע לבילוי ופנאי....
ואז... בא לו כלבלב...
פגשתי אותו אחרי שרקדתי באחת המסיבות על הנהר... הוא היה נורא נרגש וכשאמרתי לו שהוא מזכיר לי לברדור- במקום להיעלב כמו כל גבר ונילי הכלבלב כישכש בזנב וחייך... אחרי כמה ימים נפגשנו שוב במסיבה אחרת ומשם הלכנו לגן ילדים- הרגיש לי פואטי, הוא צעיר ממני ב6 שנים :)
בעודי אנחנו יושבים על הנדנדה נזרקים עוד ועוד רמזים... בהתחלה ניסיתי להבין, אם זה הבדלים תרבותיים- הבדלי שפה- או שמה הכלבלב מחפש שיזרקו לו עצם....
עצם... עצם... הוא חיפש עצם.... הוא מצא....
למחרת קבענו ללכת לאחד המועדונים שהוא הכי אוהב. לא ניתן לתאר את תחושת הגירוד בידיים כהסשן האחרון היה לפני יותר משנה...
נפגשנו לארוחת ערב שבישלנו ביחד אצלו, הוריתי לו איזה צעצועים לארוז איתנו ויצאנו לדרכינו, ככל כמה זמן הוא עצר, בוהה ונישק לי את היד ברכות שובה..
אחרי שהגענו למקום (שהיה פשוט מקסים- ללא עישון עם מתקנים נקיים ועם מעט יחסית אנשים, בגלל אמצע השבוע) שתינו יין, הוריתי לו להוריד את חולצתו ולשים את ראשו בחיקי, הוא התמסר מאוד בקלות, הוא סמך עלי בעיניים עצומות, זה כל כך הרשים אותי, ללא עוררין אחד האנשים היותר מרתקים שיצא לי להכיר כל כך קרוב... וכל כך מהר. קול האנחה שלו, המבט המתמסר והחסר עונים, פחד מעורב בריגוש.... הריח שלו... הקסימו אותי..
אחרי הסשן השכבתי את ראשו על רגלי שוב וליטפתי את שיערו, הוא עטף את ידיו סביב מותני, הזיל דמעה שקטה ושוב נישק את ידי
ביקש להיות שלי.... ניסיתי להחזיק את עצמי ולא להתפרק איתו אז פשוט נישקתי אותו ולחשתי לו "Mein Tier"
הוא חיבק את רגליי... הלכנו ברגל לבית ביקש שנישאר לישון ביחד מחובקים, וכך היה...
בבוקר קם לפני הכין קפה וארוחת בוקר והעיר אותי בנשיקות לאורך הגב...
בהחלט אימוץ מוצלח....
המשך יבוא...