בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא לשוכני העולם

מחבק את הכאב
לפני 7 שנים. 19 באפריל 2017 בשעה 8:19

אני המפלצת האיומה שלי, אני השד שלי!

זו שהגהנום הוא ביתה כולה אפופה אש ולהבות סערות וברקים זו שהשדים מרגישים איתה בנוח מספיק כדי לבוא 

 

המפלצת שמשחקת בלהבות שלי, מרצד בין התפרצויות החמה ורוקד לצידן ואיתן מתחמם . 

ימים יגידו או שאשרוד אותן או שלא , כנראה שלא !

מי שמשחק באש ומפלצות בכלל סופן כתוב על הקיר "לעד בגהנום".

 

סיפרתי לך בראשונה כששאלת אותי מדוע? הסברתי אני "מפלצת איומה"!

ואת המלאכית, אספת וחיבקת וידעת את הריקוד, מבלי להשרף לחלוטין ונכוות שוב ושוב. 

ואנחנו חיינו במחול מוזר של שד ומלאכית, האחד נפגע, השני מחלים, משלימים אחד את השניה. 

מלקקים פצעים ומתענגים על המגע, מתפרעים מעצם התחושה של הריקוד המוזר של שדים ומלאכים. 

 

המפלצת ישבה וכמו חית טרף אולפה על ידי מלאכית וכמו שמפלצת יודעת ומכירה התפרצה מידי פעם,

המלאכית ליטפה והרגיע ושמרה מכל משמר שהמלפצת לא תצא מדעתה,

המלאכית ישבה וידעה לעד כי לעלום לא יפגע בה השד כי הרי היא אוהבת וסוגדת .

 

 

לא פעם אמרתי אל תתקרבי.... האש שלי מהגהנום.. הלהבות שסביבי ישרפו  את כנפי המלאך שאת .

 

אולי פעם בגלגול כזה או אחר המפלצת שלי תרגיש בנוח עם גן העדן של המלאכים

היא תקפוץ לבקר ולחבק ולהיות בין מלאכים אבל לעולם היא תתנהל כבולה זהירה דואגת ובסופו של יום ...מפלצת איומה.

!!!

 

אנחנו זו מסיבת מטורפת ואהבה בלתי אפשרית.. של מלאך עם מפלצת איומה ... כשהשדים מסתובבים סביבם 

אנחנו רומאיו וג'וליה של שדים ומלאכים 

Angels & Demons


סיפור אהבה מזוקקת שלא מתקיימת ביקום הממשי אלא רק בעולם של מפלצות ומלאכים 

סיפור אהבה של תמיד לתמיד מאז ועד עולם 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י