לפני כשבעה חודשים, ימים של תחילת הקשר עם אדוני ,במהלך ארוחת ערב דברתי על חרדת הטיסות שלי ,הוא הבטיח לי שאני עוד אטוס איתו ללונדון במאי.
כמה וכמה פעמים בחיי בטלתי טיולים ברחבי העולם בגלל אותו פחד משתק. תמיד היה נראה לי שהדבר הענק הזה שטס לו בשמיים לא בטיחותי ,שנכון לו לדבר הזה לנסוע על פני האדמה ולא לעופף בשמיים .
מאמרים מקצועיים בנושא מספרים שחרדת טיסה מאפיינת אנשים שיש להם בעיה של לשחרר שליטה ולהניח לאחרים להוביל. הם מרגישים שהם נמצאים תחת חסותם של גורמים בלתי ידועים ואין להם שליטה על כך, ומצטרפת לכך התחושה שהגוף אף הוא בוגד בהם ויוצא משליטה בזמן הטיסה.
כשקראתי על חרדת הטיסות צחקתי , קושי לשחרר שליטה ? אני ?!....אני סאבית ,אני שפחה !
אני אמורה להיות אלופה בשיחרור שליטה!
בחודשים מאז אותה ארוחת ערב היה טיפטוף עקבי ומתמיד מצד אדוני לגבי הנסיעה ללונדון .כל פעם שעלה הנושא חייכתי במבוכה עצבנית משהו ושתקתי . האמת שדי התביישתי בפחד הזה ,כל הזמן הבנתי שזה פחד לא רציונאלי ,ושהסיכויים שתקרה תאונה קטנים מאוד ובכל זאת פוחדת .
בשנים האחרונות הבטתי כמעט לכל פחד שבי עמוק בעיניים ולקחתי החלטה ששום פחד לא ינהל את חיי ,החלטתי שזה בסדר לפחד- זה לא בסדר שפחדים ימנעו ממני לחיות . ידעתי שאני אטוס עם פטרוניוס .
ביום שני שעבר הגענו בבוקר לשדה התעופה , בכל פעם שהפחד עלה בתוכי נשמתי עמוק ואמרתי לעצמי : אומץ ואמונה אומץ ואמונה ....עשית דברים יותר מפחידים בחייך מלטוס .
כשהגענו כמה מטרים לפני עליה למטוס וראיתי את המפלצת הענקית הזו נעשה לי רע , הבטן התהפכה לי , הרגליים רעדו לי . ניסיתי כמה שיכולתי לשלוט בעצמי . התיישבתי והרגעתי את עצמי , הבטתי בפטרוניוס הוא היה שלו, רגוע ... אני חושבת שזה דבר שעזר לי מאוד .
הרבה פעמים בסשנים שהיו לנו ,כשחששתי ממשהו שאומנם רציתי לחוות אבל היה לי קשה איתו ,העובדה שפטרוניוס הוביל אותי לשם והשרה עלי הרבה ביטחון עזרה לי מאוד . גם שם , בשדה התעופה, חשתי כך.
עלינו למטוס והתיישבנו ומפה הכל היה פחות מפחיד משדמיינתי .
כ - 5 שעות ואנחנו בלונדון.
הכל אחר ,
האויר,הריחות,הרחובות ,הצמחיה ,השפה ,האנשים, הבניינים המדהימים, מסעדות טובות ....
המון דברים והכל חדש לי , כמו תינוק שמגלה עולם שחדש לו ,ניסיתי לבלוע ולהפנים הכל .
8 ימים .
היה טוב כל כך.
מרגישה צורך גדול להודות לו על שדחף אותי בנחישות ובעיקביות לחוות חו"ל סוף סוף - תודה !!!
עכשיו בבית ,וגם טוב , מחכה לו עם הביצים הסיניות בתוכי כפי שהורה לי ,עד שיגיע .
מתגעגעת אליו.
לפני 19 שנים. 25 במאי 2005 בשעה 21:59
