אתה מזכיר לי שתיכף השליח מהמסעדה צריך להגיע
ומודיע לי שאני אקבל אותו בדלת כשאני ללא תחתונים ,ללא חזיה ,לבושה טי-שירט בלבד.
אני מרימה את מבטי אלייך ,
אתה שואל לפשר המבט הזה
שנראה לך כאילו אני אומרת :
תן לי ללכת ככה גם לפיצוציה הקרובה ...
ואני אומרת לך שזה גם מבט שבו אני שואלת את עצמי
עד איפה, עד לאן ?
ואתה שואל "נו ,ובאמת עד איפה ועד לאן ?"
אני עונה "עד איפה שרק אפשר... "
בדיוק כמו שיש לי ימים שאני מפקפקת בהיותי סאבית ,יש לי את הימים שבהם אני חשה שאין דבר שלא אוכל לו ,ימים שאני נחושה להילחם עד חורמה באגו הזה שלי שמונע ממני לפעמים לתת כל מה שאני יכולה ,שמונע ממני להיכנע לך כמו שאני רוצה .
אדוני ,כל כך טוב לי להיות תחתיך .
טוב לי כל כך כשאני מצליחה להשתיק את האגו שלי ולהיות מי שאני .
סאבית .שפחה .
טוב לי כשכף הרגל שלך מונחת על פניי .
טוב לי כשלשוני מלקקת את כפות רגלייך.
טוב לי כשאני מלקקת את טיפות השתן האחרונות אחרי שאתה משתין .
אם יש מישהו שאני רוצה להיות עירומה לפניו כמו שאני איתך - זה אתה .
לפני 19 שנים. 27 ביוני 2005 בשעה 22:30
