סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

אז ....

הלוציפר הראשון מאז חודשיים אחרונים, מחכה להגיע למרות החוויות שיהיו היום את לא שם לא תהיי שם לצערי.

תקופה אחרונה ריקנות מציפה, אין טעם בכלום חוץ מלברוח לסטודיו להתאמן אולי גם הרצון לקשור קצת מנוחה צריך להתגעגע.

כשאמרתי לך על הסין ישר אמרת שכן , נכון לא קבענו כלום אבל באלי לראות אותך בחבלים שלי באלי לחבק.

באלי למעוך, להתרגש, להיות, עדיין לא קבעתי שום דבר כי אני אבוא ל2 מסיבות.

באלי באלי להרגיש מחכה שוב לחיבוק שלך.

והיום לוציפר, חשבתי על הרבה היום , המון זכרונות מכל מסיבה.

לונה החליטה שבסוף לא נדבר, גם g נעלמה ממש למרות שלא מצפה.

הגינג׳ית שלי טסה לחודש ויהיה קשה עכשיו לא לקשור אותה.

והיום הבארבי תיקשר סוף סוף.

אז נחכה אבללי ולך בסין.

אפשר להחזיר את השבת?

האם אפשר לראות אותך שוב?

האם אפשר לראות את החיוך שלך?

להיות עם כל קבוצת  האנשים הזאת, ואת פה הגעת אפילו שלא ישנת טוב לא וויתרת לטיול והגעת אתנו.

ללא ספק היה לי טיול שהרים אותי.

לחבק אותך, לראות אותך ככה עם החיוך שלך עשה לי טוב אפילו שלא נפגשנו השבוע אני יודע שאת עושה המון בשביל לפגוש אנשים ובכללי אנשים מסוימים בחייך.

חושב שמאז סוף מרץ לא היינו ככה כל כך הרבה זמן ככה ביחד.

אחרי חצי שנה שבקושי יצאתי לטיולים, שלא נדבר לטייל לקריית שמונה אפילו זוכר הכל התפרצתי בבכי שקט ברכב עם המוזיקה כי הפעם לא נהגתי .

וזה לא התפרקות ממשהו רע, לחזור לטייל קצת בצפון לפחות עד שאחזור לנהוג .

הייתה לי הקלה אתמול יחסית, נקווה שנתראה כמה שאפשר ושוב.

אז....

התראינו אחרי תקופה ארוכה,

יודעת כמה התשוקה גדלה כלפייך,

עם כמה שהמפגשים שלנו כרגע ווניליים שזה בסדר כי לדברים טובים אני צריך לחכות.

והנה שוב בקרוב פוגש אותך ואני יודע ואחכה לך שוב.

מחכה לחמישי, לשמוע אותך, לחבק, להביט על החיוך שלך ולהריח אותך כי מה לעשות יש דברים שצריך אפילו לעשות .... סוטה.

והפעם אני יודע, לא אחליף 2 אוטובוסים ולא אלך ברגל ולא אתבלבל אפילו שאיתך הכל אצלי ברעידת אדמה .

רק תתני את הסימן לזה ואת יודעת שזה יקרה, ואני אחכה בצד אחכה לך תמיד כנראה שאנחנו ביחד 2 נשמות.

אבל עד שאראה אותך בידיי וחבליי, אני אחכה בסבלנות אלמד עוד להקשיב אלמד להיות סבלן.

אתמול שיחה עם נקשרת שלי, הרגשתי קצת דעך לי השיבארי וזה לגיטימי כי אני מתאמן המון  פתאום יש לי דרייב ומטרה אחרים בחיים.

יצאה לנו שיחה מאוד מעניינת, והיא אדם מאוד אינטליגנט והשיחות איתה ממש כיפיות.

אני דיי הבנתי שצריך אנשים עם דופק, כמובן שצריך את המעבר את התגובה את החום האנושיות הזאת משהו שנותן ציפיה, שיהיה גם דברים בלתי צפויים.

הייתה לנו שיחה דיי מעניינת, הבנתי שגם אני צריך מנוחה מהבדסם ומהחבלים קצת אולי זו תקופה של לרגע להתאפס להבין מה קורה.

וכן מאמין שהדרך להתפתחות אישית , רצופה בהמון אתגרים בחיים לדעת מה נכון ומה לא, מה עושים מתוך תשוקה או מה מתוך רצון.

אבל השיבארי זה תשוקה , אני יודע שזה סתם תקופה שלרגע לעצור וזה לגיטימי לחלוטין אבל זו עצירה קטנה בינתיים לא עוצרים עד הסוף רק מאטים.

מה שכן לפעמים אי אפשר לעשות בכוח דברים , בשום דבר ושום אספקט בחיים לא יעזור לנו כשזה יהיה לא מהלב שלנו אלא מהראש.

והבנתי שאם בדסם או שיבארי לא מגיע לי מתשוקה זה לא יעזור לי אלא רק ירחיק.

כנל לגבי מערכות יחסים שאני נמצא בהן

הלינק לכתבה על קורבו שנערכה בשנה שעברה
סלין וסשה

אמרתי שהיום קצת אשתף על הבסטי שלי, 

משהו לא שיגרתי לי , אבל זו מישהי שאנחנו עוברים המון יחד תקופה אחרונה.

הכרתי אותה בקבוצה של השליטה ובדסם או קהילה ובדסם, התחלנו לדבר בנושא בדסם שיבארי וכו'.

נהיינו ממש חברים טובים, בין אם זה שיחות, וידאו, אפילו בחול כשכל אחד היה בחול דיברנו .

אנחנו כל הזמן צוחקים, מרכלים לנו כי 2 זקנות מרוקאיות.

יש לנו חיבור כאילו אנחנו אח ואחות וזה מש עושה לנו טוב , אין לנו אינטרס , מה שמחזיק אותנו זה בעיקר חיבור אחד לשניה .

אפילו בדסם או שיבארי אין לנו יחד וזה טוב .

אנחנו באמת כמו אח ואחות שהופרדו, אפילו שהבת אלף גרה ממש רחוק אבל שיחות יומיות שאני שונא לאחרונה שיחות חולין אבל יש כמה שאני ממש אוהב איתם.

מצחיק שאנחנו מפברואר מדברים.

בקיצור נבלה שאת אוהב אותך ותודה שאת איתי ושמח שאני איתך ושנינו לצד שנינו.

אני אזהה אותך בחשכה מוחלטת,

איפה שאת על השתק ואני חרש,

אני אזהה אותך בעוד חיים אחרים לחלוטין,

בגוף אחר, בזמנים שונים .

אני אוהב אותך בכל זה

עד שהכוכב האחרון בשמיים יכבה לאבדון.

את כמו שיר ששמעתי כשהיייתי ילד קטן,

אבל שכחתי את השיר הזה עד ששמעתי את אותו השיר שוב.

מחכה לראות אותך שוב,

לראות את ההבעות שלך אחרי אתמול,

אחרי אתמול מקווה שרק נצמח יותר מזה, חוץ מהפיצה כי היה יותר מידי.

אחרי שפעמיים טעיתי בקווים - לא משו שלא ידעתי אבל זה האדרנלין לפגוש אותך, וגם ההליכה של החצי שעה אם לא יותר.

אני חושב שעזרת לי המון, כן נתת לי כאפה של ה LIFE לפני 4 חודשים.

מאז אותה תקופה הכל היה ריק, לחפש תחליף, גם בחול..

יודע שאני מחכה לזה שוב, יודעת רציתי להרים אותך לזרוק אותך על המיטה להתכרבל ולהתחבר ולדגדג אותך ולא לשחרר.

אבל אתמול היה צריך להשלים פערים.

כל הדרך אלייה שלקח לי שעה שבפועל בלי איחורים קווים ושיט זה רק 30 דקות....

הגעתי בדרך קצת דיברנו אני בראש רק שלא תוותר אני יודע שאיחרתי אבל לראות אותה היה שווה.

מרים אותה ולא משחרר כשהיא פותחת את הדלת, יש לה מזל שלא נתתי לה ביס על התקופה הזאת שהיא לא הייתה בחיי.

הייתה לי שיחה מאוד טובה ,שכללה קצת חיבוקים לא הרבה אבל זה בסדר כי אני יודע שעכשיו בונים הכל לאט יותר וחכם.

אבל שמח שהיא לא וויתרה, אחרי שקיבלתי את ההודעה שלה הבנתי שאני צריך לשחרר קצת מעצמי אולי גם אנשים אולי קצת כאלה שהייתי רק זבוב אצלם ..

בנימה זאת גברת קימונו שבחיי חסר לך ותעלמי שוב, כי אבוא לכל מקום שאת שם לחבק אותך.

כבר חודש שאמרתי לעצמי שאין מה לחפש,

הרי יש לי הכל כבר בחיים באמת הכל, אז האם יש לי מה לחפש או שמצאתי את מה שאיבדתי בחיי?

האם כבר באמת יש? אז יכול להגיד שכן, וגם אם זה לא כל הזמן זה בסדר צריכים לייצר געגוע , צריך לייצר איזה מתח כשאין פגישה כל שבוע ועל בסיס יומי.

החלטתי שבאמת אוריד ואעשה פעם בשבועיים קשירות כמובן כל אחת והזמן שלה, ככה גם אחלק בצורה נכונה ונקייה את הימים שלי.

ראיתי שמרוב סשנים בחודש האחרון ונקשרות, אולי צריך קצת הפסקה ומנוחה  וזה בסדר גמור.

בכל זאת יש אימונים על הפרק והגיע הזמן שגם אני אהיה במרכז לעצמי.

שבוע אחרון המון מחשבות של החיים עוטפות אותי, 

בין אם זה התנהלות שלי מול עצמי, התנהלות שלי מול אחרים ובעיקר אחרות כי זה מה שסובב.

אני מנסה להבין האם יש לי יותר מידי כרגע שאני צריך מנוחה, קבעתי לי עכשיו שפעם פעמיים בחודש אקשור פעם אחת או שבכלל שבוע לא אקשור יותר הדגש על החברתי.

גם אמרתי שאתן יותר זמן לאימונים פשוט, המטרה שלי שנה הבאה ללכת לתחרויות, לאמן, ולעשות כל כך המון עם עצמי שהוא שלי.

אני הרבה זמן לא התנתקתי ככה ואמרתי לעצמי שאני צריך מנוחה מזה מהעולם הזה קצת, לתת לעצמי את האפשרות לנשום לתוך עצמי.

הייתי בתהום מוזרה חצי שנה, אבל לא יודע אם זה תהום זה אפילו יותר התבהרות לגבי החיים.

אולי להבין שצריך לנוח קצת , אפילו שחצי שנה בקושי הייתי במסיבות בקושי יצאתי וזה בסדר.

אנחנו רק צריכים הפסקות כדי להבין.

בינתיים תודה לך על הסשן, היה לי כיף לשמוע אותך.

עם קימונו בלי קימונו...

רק תבואי ל 5 דקות , להרגיש להבין ולראות.

כן את יודעת שזאת את שתפסת מקום משמעותי בחיי..

אז בואי כבר .

לא משנה איפה שתהיי אגיע כי זה לא ישנה לי.

כל הזמן האבוד שהיה לשנינו יודע שהוא משמעותי גך כשלא לקחנו חלק ביחד עדיין הרגשתי אותך.

אז קימונו אדום כחול בלי לא משנה מה 

הבית מחכה לך .