רומא לא נבנתה ביום אחד

כמה טמטום אדושם, כמה טמטום.
איזו אחת כאן כותבת שהיא מרגישה כאילו עברה אונס ועוד אומרת שאונס מהסוג הגרוע ביותר, כי היא אנסה את עצמה – אנשים קוראים את עצמם בכלל? את השטויות שהם כותבים?
וההתיפיפות הזו מאחורי יום הזיכרון, תרוץ לסתום פיות ולהכות מכה אחת אפיים.
כל טמטום כזה שווה ערך בעיני לאם אני הייתי חס וחלילה מאבדת את הג'ינג'ית ואז הולכת לאם שכולה ואומרת לה שאני יודעת מה היא מרגישה.
קצת פרופורציות, לאבד כלב זה לא כמו לאבד ילד, עם כל הכבוד ואי אפשר להשתמש ב"כאילו אונס" לכל גחמה.

מה שמדהים אותי זה שאנשים לא לומדים מטעויות,
אני קוראת איזו אחת שפעם נסחפה אחרי איזה דום כריזמטי שכזה ונתנה לו להרוס לה את הזוגיות וחברויות, סתם לשם השעשוע שלו ועכשיו היא עושה את זה שוב, מלקקת לאיזה אידיוט בכסות של תמיכה וירטואלית אבל מלכלכת ורומסת אדם והופכת נושא משמעותי לצהוב גרידא.
כמה טמטום.

ובסופו של דבר אני הכי כועסת שצה"ל לא השכיל לבחור חזן ראוי כבר שנתיים,
אצלי בראש תפילת אל מלא רחמים אמורה לקרוע את השמים ואת הלבבות,
אני תמיד מתנחמת בכך שזה מה שמעיר את האנשים,
קשה לי להאמין שיש באמת כזה רוע וטמטום סתמי,
אבל כנראה שככה זה.