בגלל שאני החדשה, יש מסוקרנים, שואלים קצת שאלות.
אבל בגלל שאני נראית הכי תמימה וקלולס בעולם, שואלים תמיד את השאלות שלעולם לא יגרמו למישהו באמת להכיר אותי.
אפילו מדי פעם כשמישהו מעיר הערה קצת וולגרית, יהיה מישהו שיזרוק שזה לא יפה לדבר ככה ליד בחורות כמוני.
אז סוף סוף היה ארוע המוני, הצלחתי לשרוד שם חצי שעה בדיוק.
כולם דיברו לפני כן על הסדום ועמורה שקורים במסיבות האלה, כולם על כולם, סקס סמים ורוקנרול.
נו שויין.
לפעמים אני קצת מתבאסת שאני לא יכולה להנות במסיבות וניליות, מה שהם מגדירים כסליז לא מגרד את קצה קוצו של יוד.
אבל אני בעיקר מרחמת עליהם, שהם לא מבינים מה זו מסיבת סדום ועמורה אמיתית ואני מודה לאלוהים ולעצמי,
על כך שמעולם לא פחדתי ללכת על הפנטזיות הכי קיצוניות בעולם ושבאמת,
אם מחר הכל יגמר,
מיציתי כל רגע לקצה, לא פיספסתי שום דבר.
אין חרטות.
לפני 14 שנים. 7 במרץ 2010 בשעה 23:53