רומא לא נבנתה ביום אחד

אף פעם לא חשבתי על זה בכלל.
פה ושם אנשים לאורך חיי צחקו על העניין אבל זה מעולם לא היה אישיו.
ורק עכשיו, במקום העבודה החדש, כולם מתעסקים במה שאני אוכלת.

לאנשים יש איזה רעיון לגבי מה שבריא ומה לא, הטרנד האורגני בכלל החריב כל הנאה אפשרית.
והם לא מפסיקים להציק לי.
זה מתחיל בעובדים הזוטרים ביותר ועד לבוסים.
ואני מדברת גם על הביג בוס, בן אדם שיש לו אימפריה וממש לא חסר לו במה להתעסק אבל הוא לא מפסיק לרדת עלי.

אני משערת שאפשר לומר שאני אוכלת מוזר.
יש המון דברים שאני לא אוכלת ויש דברים שאני אוכלת מהם המון.
יש לי אישיו עם מרקמים מסוימים ויש לי בעיה עם צבעים מסוימים.
יש לי אישיו עם טמפרטורות של אוכל.
אני יכולה לא לאכול ימים שלמים כי אני לא משיגה את מה שאני צריכה וכל דבר אחר יגרום לי להקיא.

אבל רק עכשיו, כשרצתי לפיצוציה כי הייתי חייבת בוטנים, (לא משנה כמה פוצצתי את המקרר באוכל - הכל הגעיל אותי),
רק עכשיו הבנתי שאין לי שום בעיה.
אני לא בן אדם שאוכל כדי לפצות, אני לא מהמנשנשות, אני אוכלת רק כשאני רעבה, אחרת אני מקיאה.
הגוף שלי קובע בדיוק מה אני אוכלת וכל בדיקות הדם שלי מוכיחות שהוא יודע מה שהוא עושה.

אני לא רזה אבל אני גם לא שמנה ואני עובדת בעבודה פיזית קשה והגוף שלי הוא מה שקובע.
אם אני אוכל "בריא" רוב הסיכויים שאהיה אומללה.
אז כן, עליתי במשקל לאחרונה ובא לי מאד לחזור לעצמי אבל אני חייבת להמשיך להקשיב למה שהגוף צריך.


השבוע היתה שיחה בעקבות הזכיה הגדולה בלוטו, בטח כל אחד ניהל אותה -
מה היית עושה אם היית זוכה בסכום כזה.
אני אמרתי שהייתי מתחילה לעשות ילדים, בלי לחכות לאף אחד ולשום דבר.
והיום חשבתי שיהיה מעניין לגלות מה הגוף שלי ירצה כשאני אהיה בהריון.

ולמה כתבתי את כל הקשקוש הזה?
כדי להזכיר לעצמי שוב, כי יש לי נטיה ליפול בפח הזה ולשכוח
ש- הרוב אולי קובע, אבל זה ממש לא אומר שהוא צודק.

אסור לי לשכוח מי אני.