I miss the comfort in being sad

&feature=related


ובתרגום לעיברית 😄

את, את

את הולכת להרוג אותי בדרך הזאת

אוח אם אתפוס אותך

אוחחחח אם אתפוס אותך

מתוקה, מתוקה

את הולכת להרוג אותי בדרך הזאת

אוח אם אתפוס אותך

אוחחח אם אתפוס אותך (מה אעשה לך) :)

קריאתו של י' לוחם השייטת :

אם חס ושלום, אגיע למצב בו ארגון טרור יחטוף אותי, בב...קשה מכם: אל תעשו הפגנות, אל תתראיינו, אל תספרו כמה כואב לכם, אל תפיקו פסטיבלים ופסטיגלים בשמי. כל סוחר מתחיל יודע - ככה לא מורידים מחיר.

אני לא "הילד של כולנו". אני לוחם שנפל בשבי.

אל תהפכו אותי לכלי שרת: אני לא רוצה שכל העולם יידע מי אני ומה שמי, בזמן שאף אחד לא זוכר איך קוראים לחייל שנהרג לידי. לא רוצה שהתקשורת תעשה עליי סיבוב, לא רוצה להפוך לקרדום-לחפור-בו אג'נדות פוליטיות, משחקי כוח ומניפולציות. לא רוצה להיות מדורת השבט ודלת הכניסה לקונצנזוס הישראלי. לא מוכן שהרעיון לשחרורי יהפוך לDOGMA שאחריה אסור להרהר. לא רוצה שיסתמו את הפה לכל מי שמעז לחשוב אחרת. לא רוצה שכלי תקשורת ישתמשו בי כדי להעלות רייטינג, לא רוצה שזמרים יוציאו עליי מזמור כדי לשפץ את התוצאות שלהם בגוגל.
אני לא בקבוק שמפו: אל תעשו לוגו מהתמונה שלי, אל תצרפו את הפרצוף שלי לפרופיל בפייסבוק, אל תסגננו מהצללית שלי סלוגן. אל תשכרו משרדי פרסום כדי לעצב את דעת הקהל ודעת מקבלי ההחלטות, אל תקימו צוות קריאייטיב, צוות אופטימיזציה, צוות שיווק, אל תקימו מטה, אל תעשו ישיבות עבודה עם בורקסים ומצגות, אל תעשו 'סיעור מוחות' ואל 'תיצרו סחף ציבורי', אל תבנו תקציב פרסום וחדירת שוק, אל תשרטטו אסטרטגיה, אל תפלחו את האוכלוסייה עם חתכים, גרפים וטבלאות. לא רוצה 'פאנל מומחים', לא רוצה כנסים, לא רוצה שיספרו את הימים שאני יושב, לא רוצה שקבלני דיכאון יעשו קריירה מהסיפור שלי.
אל תוציאו סיכות ודגלים ועניבות וחולצות, אל תעשו תהלוכות וצעדות והפגנות ודוכנים להחתמה בקמפוסים.
זה מוריד את הסיכוי שלי לצאת, זה זורה חול בעיניים של מקבלי ההחלטות. אני לא תוכנית ריאליטי: לא רוצה שתבואו להצטלם עם אבא שלי למזכרת בזמן שמשחררים אלפי רוצחים בשבילי. לא רוצה שתניפו דגלי כחול לבן בזמן שהאווירה כולה צווחת דגל לבן.
לא רוצה לראות רוצח בדם קר של שישה עשר אנשים משתחרר בחיוך, מעט שמנמן מכפי שהיה שנים ספורות אחרי שעשה למשפחות הנרצחים בפרצוף V בבית משפט. לא מוכן שמאות משפחות שקברו לא מזמן תינוקות, יתפוצצו מזעם ו"ייתפסו בציבור" כ"משביתי שמחות". לא מוכן שילד שהלך לאכול פיצה עם אמא, אבא ושלושת אחיו - וחזר לבד, יצפה ברוצח אוכל בקלאווה בסוכת ניצחון 20 קילומטר ממנו. לא רוצה שרוצחים שמשתחררים למזרח ירושלים ייסעו ברכבת הקלה ביחד עם אחיינית שלי. לא רוצה שמשפחות שכל העולם קרס עליהן, תשמענה מהעיתון שההוא שהרג להם את הילד יוצא לקלאב מד בטורקיה. לא רוצה שהכאב שלהן יקבל מסגרת של שמינית עמוד קצת לפני הספורט, כי "זה יותר נכון דיווחית." הם כבר יודעים שהדם של הבנים שלהם זול, לא צריך לדרוך להם על הלב ולעשות קוואץ'. ממש מנחם אותי שהנשיא "חונן אבל לא סולח".
לא רוצה שלאינתיפאדה הבאה יקראו על שמי.

י', לוחם בשייטת

אני רוצה לכתוב את האמת על עצמי אני מנסה לכתוב את האמת למה אני ככה . למה אני לבד.
אומרים שחצי מהפיתרון זה להודות בבעיה. אבל זה לא נכון אני מודה ומודעת אבל לא משתנה.
האמת שאני לבד כי אני וויתרתי על הרצון להיות ביחד.
עברתי כל כך הרבה בחיים שלי הייתי בתהום העמוקה ביותר. ראיתי את המוות בכל כך הרבה מקומות ומובנים.
ואני אוהבת להכאיב לעצמי אבל שזה יהיה בהתחלה כי בנינו אז זה לא באמת כאב זה כאב מדומה.
לפני ארבעה חודשים איבדתי את אבא שלי . יש בי כל כך הרבה רגשות אשם.
עד היום הוא היה התירוץ ללמה אני לא יכולה להתקרב לאהוב ולהתקדם.
אני מנסה כל הזמן לדחוק את זכרונו אני מתקשה להוציא מהבטן את הרגשות האמיתיים.את רגשות האשם שלי.
אני יודעת שטעיתי ולכן הוא לא פה.
הנה זו פעם הראשונה שאני מודה בזה.
בבלוג באתר של סוטים של יודעים מי האדם שמאחורי הניק.

הלוואי שאמצא את החצי השני שלי ולא אצטרך להלחם את המלחמות הפנימיות שלי כי זה יהיה אמיתי.
יש לי זיכרון אחד של אהבה ולצערי כולו מלא בכאב .
אבל הכאב הזה, זה החיים שלי זה מה שנותן לי להרגיש חיה וזה מה שהוציא ממני את כל החבוי
גם אם זה יצא בדרך לא דרך. רק אז הצלחתי לספר את האמת. לספר את מה שעצור בתוכי כל כך הרבה שנים.

טוב אני אוהבת שזה קורה המעבר מהשפל לhigh אצלי הוא בבת אחת
טוב כנראה שאני באמת אדם שאין לו אפור!
זה או שחור או לבן
ואני אוהבת את זה ... אני לא פרווה
אני לא שיגרתית
אז שבוע שפל אחד הספיק לי
יש גבול למסכנות
הגוף שלי צבר אנרגיות ל200 שנה
אז יש אדרנלין מטורף
הגוף שלי רועד מאנרגיות
ובא לי להתפוצץ על העולם
אז הגיע הזמן לצניחה חופשית
יום שבת קופצים מהמטוס
ומביטים רק למטה
זה כיף לחיות על הסף
כי תכלס לא מחשבנים אפילו לעצמנו
אז אני נמצאת בקצה והפעם אני הולכת לקפוץ

לאחרונה אני לפני טיסה לארהב אז חזרתי לשוטט לי ברחבי הכלוב
לא כולנו יודעים בדיוק מה רוצים להשיג
לא כולנו יודעים בדיוק מה אנחנו אוהבים
לכל אחד אבל יש דעות
לכל אחד יש חשיבה שונה

היום ראיתי בצאט שאחד הגורמים סיפר על ניסויים ב"אנשים" יותר נכון "נשלטות" (לרגע הרגשתי כמו ניסויים לבעלי חיים)
והוא הפונקציה שמבקר ואחראי לבקרה.
אדם אחר פנה אליו ואחריו אף אני
זה נורא מצחיק כנראה ה "שולטים" פה חיים בעולם אחר, של פעם
עולם נודף שובניזם
זה בסדר שהגבר מביע עמדה
אבל על מי מתפרצים תוקפים ומקללים את האישה שאמרה את דעתה
אנחנו אלה שסתומות ולא מבינות
אבל "עלינו" אתה עושה את כל הניסויים שלך אלה שאתה עושה בשל תסביך אלוהות מורכב.

זה הזוי ש"שולט" לוקח את התפקיד בכזו רצינות שבאמת חושב שחי בעולם שגברים מחליטים ונשים הן תוספת יפה

אז בואו נבהיר פה משהו אותי לא משתקים לי לא אומרים סתומה
ואת השובניזם הגברי שלך שכנראה כולו נובע מהיותך חסר חיים וכל תשמור לדמיונות שלך
ולכל משתפי הפעולה והשותקים אתם בדיוק אותו דבר.

למרות שבנינו אני לא זקוקה לעזרה להשתיק כלבלב קטן שיודע רק לנבוח ולנבל את הפה.
הלו כולנו יודעים שההגנה הכי טובה זו מתקפה.

צהוב עכשיו - צהוב עכשיו צהוב תמיד - צהוב תמיד תמיד אוהב אותך מכבי תל אביב - תמיד אוהב צהוב בדם - צהוב בדם צהוב בלב רק את מכבי תל אביב אני אוהב הולך איתך לכל מקום מנגב ת'תחת עם צעיף שהוא אדום הגאווה - היחידה מכבי תל אביב הדת הצהובההה

ג'קי מצאה לה איזה כלב זרוק לו ברחוב
אז לקחה אותו הביתה שיהיה לה משהו לעשות
ואולי תפסיק לחשוב על מה שלא היה לה
אולי עכשיו כשהיא איתו הם ישארו לנצח
אבל יודעת ש... הוא לא יחכה
הוא יעזוב מחר תמיד אותו דבר

וככה זה מה שיש לה
תמיד אותו דבר
ככה זה מה שיש בה

ג'קי כמעט שלא נרדמת
היא אומרת הסמים הם לקחו לי את הכוח
ובגיל שלה, בגיל עשרים היא מלאה קמטים
ונדפק לה כבר המוח וזה עושה לה טוב
אז מה כבר רע בקצת לברוח
אולי גם תרביץ לו כמו שעשו לה
כדי שילמד מתי לשתוק ומתי לצרוח

ככה זה מה שיש לה
תמיד אותו דבר
ככה זה מה שיה בה

בתוך הקירות הלבנים בחדר הזה
היא חולמת על שמיים
אולי היום הדם יפסיק לזרום
והיא תעוף מכאן
לאן שרק תרצה
לאן שרק תרצה

חוויתי התמוטטות נוספת
7 שעות של בכי טהור
לא הצלחתי לעצור....
לרגעים חשתי שרפה בלב
אני לא יודעת לגעת ממה נובעת השרפה הזו שעטפה אותי
הרעד והעצב והרצון לנקמה בחיים...
אני יודעת שאני מחביאה בתוכי סודות אפלים
אני יודעת שזה כמו סרטן שמתפשט ואוכל לי את הלב
אני מרגישה לעיתים בלילה... הלב שלי נודם
אני רוצה לצעוק אבל לא מצליחה להוציא קול
זה הכי מפחיד להרגיש את השיתוק
לחשוב שזו הנשימה האחרונה ואתה לבד
אבל אני אוהבת את הפחד הזה..
אני מפחדת מהחושך
אבל אני יותר מפחדת מהאור.
נשאבתי למסכנות....
נראה לי שיותר נשאבתי לרצון להרגיש...
יש כאלה שמזייפים אורגזמה אני מזייפת רגש
הולכת קדימה אבל אוהבת ללכת יותר אחורה

שלום אני **** ואני התמכרתי לכאב מזוייף

אני מרגישה שכאב ריגשי או יותר חזק מאושר..
ואני רוצה להרגיש .....
אז כל הדרכים אצלי מובילות לכאב....

אני אוהבת ליצור מאורעות ... יש בזה ריגוש ... לחיות בסרט
להכניס דרמות ... אבל לא אופרות סבון מהסוג הזול אלה כאלה של טירוף
של עוצמה כאלה שיכולים להביא אותי לשיאים חדשים של שיכרון חושים...

אז כן זה לא לבעלי לב חלש ... אבל זה הכי חזק שיש לב חלש כי זה מביא אותך לסף
ואני אוהבת להיות שם....