אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

My Heart

כל מה שיש לי בלב אני כותבת כדי לשחרר את הכל. זה בשבילי!
אז.. :)
לפני 10 שנים. 9 בפברואר 2014 בשעה 16:22

"stay strong stay true be brave- it all comes down to you"

ozzy osbourne♥

 

לפני 10 שנים. 7 בפברואר 2014 בשעה 17:49

למה אני מרגישה אשמה?

למה השמים כחולים ואני רוצה אותם אדומים או שחורים?

הראש שלי יודע- לא אשמה.

אז למה אני לא מצליחה לגרום לעצמי באמת להאמין בזה?

למה החול רך ואני רוצה אותו קשה?

למה אתה טוב אליי ואני רוצה אותך רע? 

למה אני רוצה לבכות והדמעות לא מגיעות? 

למה שחם אני רוצה קר ולמה שקר אני רוצה חם?

למה?

למה אין קסם שיכחה..

רצה באש, רצה, ורצה ישר לאש.

רצה רצה תמיד במסלול הלא נכון.

למה אני מרגישה כזאת דפוקה, טיפשה?

למה אני לא מעריכה את עצמי שאנשים אחרים אומרים לי שצריך?

למה אני תמיד עוצרת את עצמי מהרצון?

למה תמיד שאני מרגישה שטוב לי אני מקיאה?

למה אני תמיד רוצה לשקול 48 וחלילה לא להגיע ל-50?

למה שאני מקיאה אני מרגישה ריקה וטוב לי?

למה שאני מקיאה אני מרגישה כל כך מאושרת?

 

 

לפני 10 שנים. 7 בפברואר 2014 בשעה 11:18

התנדבתי להכין עוגה לילד נזקק היום.

 

כמובן שהכנתי עוגה כי להכין זה מהלב ולא לקנות..

לא הספיק לי רק להכין עוגה..

 

קמתי בבוקר ב- 08:00 קניתי בלונים ומתנה.

 

הגעתי לבית הספר.. הוא כל כך שמח שראה את הבלוניםם יותר מהעוגה.

כל כך קשה לי לראות ילדים קטנים וחשופים לכל הרע שמסביב והם בכלל לא מבינים למה..

האמת שגם אני לא מבינה למה? 

 

שבת שלום ובשורות טובות לכולם.

 

לפני 10 שנים. 6 בפברואר 2014 בשעה 22:09

אוח אי.טי

כל פעם שאני רואה את הסרט הזה אני בוכה כמו ילדה קטנה.

הסרט הזה תמיד גורם לי להבין דבר אחד- אני רוצה חבר חייזר.

יש הרבה חייזרים בעולם שלנו:) אבל אני רוצה חייזר מעולם אחר... ממש כמו אי.טי.

הוא כזה חמוד לא כמו כולם, כזה אני רוצה!!

 

יש מצב שיקרה לי איזה נס והוא יופיע לי מחוץ לדלת?

:-)

לפני 10 שנים. 4 בפברואר 2014 בשעה 15:22

פוחדת לאכזב אותך כי אכזבתי אותך מספר פעמים לפניי שניפגשנו.

נתת לי הזדמנויות רבות וגם בהזדמנות האחרונה אכזבתי אותך..

אולי אני עדיין לא מוכנה שהמקום הפרטי שלי, שהסודות שלי, שהרגשות שלי, שהכאב, שהאושר, שהצוחק, שהבכי,

שהעצב שאוכל אותי מבפנים לא ישאר רק שלי בלבד.

פוחדת לתת לך להתקרב.

פוחדת שכאשר אספר את הכל אני הרגיש כמו כתם שחור, כתם שאי אפשר למחוק.

הסודות שלי.. הם שלי. הם לא יכולים להיות שלך. זה המקום הבטוח שלי שזה איתי בלבד.

פוחדת מרחמים, פוחדת לתת את כולי ולקבל חץ ללב שמככה כבר דיי גוסס..

מרגישה כעס, אכזבה.. שאיכזבתי אותך.

אבל אני יודעת איך למלא את האכזבה שיש בי.

הלבד זה העונש שלי.

הלבד- אני חזקה.

לא אשבר איתך, לא מצליחה. לא יכולה, מנסה.

 

ערב מגיע. מתקלחת, מחכה לך חצי שעה לפניי שקבענו כדי לא לאכזב אותך כמו בפעמים האחרונות שאכזבתי.. אבל אכזבתי גם הערב. אני יודעת.

שותה כוסית מעשנת סיגריה, ושוב סיגריה ושוב סיגריה. העשן ממלא אותי.. 

אני רועדת לא יודעת אם זה מהקור או מהחוסר ידיעה של מה שיקרה. זה כייף לי.

אתה מגיע. האוטו חונה בתחנה. אני מתיישבת ונושקת ללחי החמימה שלך. נושמת אותך. מתרגשת כמו ילדה קטנה.

אתה נוהג אני שותקת. הראש שלי חושב על הסוד שאני מסתירה מימך.. רוצה לספר לך אבל משהו בי שותק, כבוי. חושך.

לא מצליחה. כי גם שאספר אני אאכזב אותך, אני יודעת. בחרתי לשתוק, לשקר לך.

חנית את האוטו, ממש קרוב לחוף הים.

אני יוצאת מהאוטו מפסקת רגליים ומתכופפת מחכה שתסמן לי אם אני בסדר עד עכשיו או אם אני עוד צריכה להשתפר.

אתה מלטף לי את התחת.. זה הסימן שלנו.. שאני בסדר.

אבל איך אני בסדר אם שיקרתי לך.. ואתה לא יודע. לא מגיע לי הליטוף. לא מגיע.

אני עם עקבים. אתה מחזיק לי את היד חזק חזק שלא אפול.

הקור חודר לעצמותיי אני רועדת אבל הקור מחמם אותי, הקור מחיה אותי, אולי אני כבר חיה מתה?

אתה נכנס ראשון לחדרי הלבשה שיש בחוף. אין אף אחד רק אני ואתה. אני אחרייך.

"עמדי עם רגליים פסוקות וידיים צמודות לגוף".

נשמעת להוראה שלך.

אתה מריח אותי. את השיער, הידיים, הרגליים, הפה.. בודק אם יש סימן לסגריות, לאלכוהול.

האם תריח את הסגריות? עישנתי המון לפניי שבאת.

"יש ריח ממש חלש של סיגריות"

הייתי דיי מרוצה.. חלש.. איך? אפילו העשן כבר בורח מימני..

אתה מוציא שתי עטבים.. 

העטבים מכאיבים לי בפיטמות.. הרגשה טובה. בבקשה תכאיב לי עוד. כואב יותר. 

אני רוצה עוד..

הורדת לי את המכנס והתחתונים.. נראה לי סוג של קסם אפילו לא הספקתי לספור שניות.. אני בעולם שלי.

"את רטובה שפחה"

קשרת לי את הידיים..

קשרת לי את הידיים חייכתי במבוכה.. אני יודעת שאני סומכת עלייך, אני יודעת שאני בוטחת בך.

קשרת לי את שתיי הידיים לעמוד וזיינת אותי חזק.

הכוס שלי כל כך רטוב. רוצה עוד.

אתה מוריד אותי למטה כשהידיים שלי עדיין קשורות לעמוד ואני מוצצת לך את הזין...

אני נעמדת. אתה משחרר אותי מהעמוד עם ידיים עדיין קשורות.

"תוכיחי לי שאת רוצה אותו".

אני רועדת. כבר לא מבדילה אם זה מהקור או מהרצון שהזין שלך יהיה בתוכי שוב.

אני מנסה, מתפתלת, מצחקקת, נבוכה.

"אני רוצה שתזיין אותי"..

"אני רוצה להרגיש אותך בתוכי".

"לא מגיע לך עדיין".

אתה משכיב אותי על הברכיים שלך עם התחת חשוף.

"תגידי תודה אחריי זה".

"תודה.." אוח.. התחת שלי עדיין כואב. מזכיר לי כמה ילדה רעה הייתי..

זה מגיע לי. אני כתם. אני צריכה עוד!!

 

 

 

 

 

לפני 10 שנים. 3 בפברואר 2014 בשעה 15:32

אתה מתחרמן מימני אני מתחרמנת מהחרמנות שלך

מהמבט

מהריח

מהטעם

מהיד

מהחוזק

אוהבת ידיים חזקות. ידיים- מדליקות אותי.

אוהבת להרגיש ילדה קטנה וחלשה בידיים חזקות.

ביטחון.

אוהבת לראות את המבט בעיניים

שאתה בוחן אותי

זה מחרמן אותי כל-כך!

 

 

 

 

לפני 10 שנים. 2 בפברואר 2014 בשעה 19:07

"מחר אני אפסיק", "מחר אני לא אשתה, אני אוכיח לעצמי שאני יכולה, שאני לא מכורה"..

oh fuck!!

מחר מגיע..

הבקבוק שוכב כל כך יפה שם בפינה.. נוצץ.. "שתי אותי, רק כוס אחת וזהו".

ביני לבין עצמי אני יודעת שאין ודבר כזה כוס אחת אז למה אני לא מסוגלת להעיף את הבקבוק לקיבינימט?!

נאחזת באלכוהול, סוג של בריחה, הגנה, מחסה.. הרס.

שאני שותה כל המחשבות מתרקנות, כל הרגשות כבר לא נחשבות.. כל כך טעים. כל כך מסחרר אותי.

שותה, שותה, שותה.

אני רצה במקום, לא מתקדמת.

אלכוהול.. בעיה רצינית ביותר..

אלכוהול.. הבריחה שלי.

 

האמת אני מאוד מפחדת מהכוח של האלכוהול עליי..

איך אפשר להפסיק? איך אפשר שלא לרצות? שלא לשתות אפילו רק כוס אחת?(אין כוס אחת)

ממ אולי עוד קעקוע לסימון עצמי יכול לעזור לי? או אולי עוד פירסינג?

אני כבר לא יודעת.

 

לפני 10 שנים. 31 בינואר 2014 בשעה 21:09

אני יושבת על האופנוע כולי מסטולה פצצות!! 

מחפשת את חוגרת הבטיחות!! באופנוע!!

וכמובן שאין חגורת בטיחות באופנוע..

חחח :-)

שבת שלום לכולם אושר ואהבה:)

לפני 10 שנים. 29 בינואר 2014 בשעה 19:59

06:30 בבוקר אני פותחת את עיניי

אבל נשארת במיטה לעוד 5 דק' ולעוד 5 דק' ולעוד 5 דק'

עד שאני מחליטה על יום חופש..

אני שונאת את הבוקר.

שונאת להתעורר.

אני חושבת שצריך לוותר על הבוקר ולעבור ישר לצהריים.

או לאחר הצהריים וסתם לנמנם..

 

ומה שאני עוד יותר שונאת זה שאני הולכת לקנות סיגריות ומבקשים מימני תז. כאילו מה ניסגר?? אני בת 28. עוד שנתיים בת 30!!!

ועוד גרוע שהמוכרת המפגרת הזאת חושבת שאני בת 14!! 14!! wtf??

הבנתי כבר אל תיתנו לי 28 אבל גם לא 14 זה כבר מעליב!!!

לפני 10 שנים. 28 בינואר 2014 בשעה 19:22

i`m closed in the prison of the heart

i don`t know the way out

 

whould the lock turn to snow?

white, melting, gone

release me! let me go!

 

** אני לא יודעת לשתף וידאו מיוטיוב. אולי זה בגלל שאין לי מנוי:)

אבל כאילו שיתפתי :-)

 

- bruce dickinson- tears of the dragon.

 yup הצלחתי.