לפני 10 שנים. 4 בפברואר 2014 בשעה 15:22
פוחדת לאכזב אותך כי אכזבתי אותך מספר פעמים לפניי שניפגשנו.
נתת לי הזדמנויות רבות וגם בהזדמנות האחרונה אכזבתי אותך..
אולי אני עדיין לא מוכנה שהמקום הפרטי שלי, שהסודות שלי, שהרגשות שלי, שהכאב, שהאושר, שהצוחק, שהבכי,
שהעצב שאוכל אותי מבפנים לא ישאר רק שלי בלבד.
פוחדת לתת לך להתקרב.
פוחדת שכאשר אספר את הכל אני הרגיש כמו כתם שחור, כתם שאי אפשר למחוק.
הסודות שלי.. הם שלי. הם לא יכולים להיות שלך. זה המקום הבטוח שלי שזה איתי בלבד.
פוחדת מרחמים, פוחדת לתת את כולי ולקבל חץ ללב שמככה כבר דיי גוסס..
מרגישה כעס, אכזבה.. שאיכזבתי אותך.
אבל אני יודעת איך למלא את האכזבה שיש בי.
הלבד זה העונש שלי.
הלבד- אני חזקה.
לא אשבר איתך, לא מצליחה. לא יכולה, מנסה.
ערב מגיע. מתקלחת, מחכה לך חצי שעה לפניי שקבענו כדי לא לאכזב אותך כמו בפעמים האחרונות שאכזבתי.. אבל אכזבתי גם הערב. אני יודעת.
שותה כוסית מעשנת סיגריה, ושוב סיגריה ושוב סיגריה. העשן ממלא אותי..
אני רועדת לא יודעת אם זה מהקור או מהחוסר ידיעה של מה שיקרה. זה כייף לי.
אתה מגיע. האוטו חונה בתחנה. אני מתיישבת ונושקת ללחי החמימה שלך. נושמת אותך. מתרגשת כמו ילדה קטנה.
אתה נוהג אני שותקת. הראש שלי חושב על הסוד שאני מסתירה מימך.. רוצה לספר לך אבל משהו בי שותק, כבוי. חושך.
לא מצליחה. כי גם שאספר אני אאכזב אותך, אני יודעת. בחרתי לשתוק, לשקר לך.
חנית את האוטו, ממש קרוב לחוף הים.
אני יוצאת מהאוטו מפסקת רגליים ומתכופפת מחכה שתסמן לי אם אני בסדר עד עכשיו או אם אני עוד צריכה להשתפר.
אתה מלטף לי את התחת.. זה הסימן שלנו.. שאני בסדר.
אבל איך אני בסדר אם שיקרתי לך.. ואתה לא יודע. לא מגיע לי הליטוף. לא מגיע.
אני עם עקבים. אתה מחזיק לי את היד חזק חזק שלא אפול.
הקור חודר לעצמותיי אני רועדת אבל הקור מחמם אותי, הקור מחיה אותי, אולי אני כבר חיה מתה?
אתה נכנס ראשון לחדרי הלבשה שיש בחוף. אין אף אחד רק אני ואתה. אני אחרייך.
"עמדי עם רגליים פסוקות וידיים צמודות לגוף".
נשמעת להוראה שלך.
אתה מריח אותי. את השיער, הידיים, הרגליים, הפה.. בודק אם יש סימן לסגריות, לאלכוהול.
האם תריח את הסגריות? עישנתי המון לפניי שבאת.
"יש ריח ממש חלש של סיגריות"
הייתי דיי מרוצה.. חלש.. איך? אפילו העשן כבר בורח מימני..
אתה מוציא שתי עטבים..
העטבים מכאיבים לי בפיטמות.. הרגשה טובה. בבקשה תכאיב לי עוד. כואב יותר.
אני רוצה עוד..
הורדת לי את המכנס והתחתונים.. נראה לי סוג של קסם אפילו לא הספקתי לספור שניות.. אני בעולם שלי.
"את רטובה שפחה"
קשרת לי את הידיים..
קשרת לי את הידיים חייכתי במבוכה.. אני יודעת שאני סומכת עלייך, אני יודעת שאני בוטחת בך.
קשרת לי את שתיי הידיים לעמוד וזיינת אותי חזק.
הכוס שלי כל כך רטוב. רוצה עוד.
אתה מוריד אותי למטה כשהידיים שלי עדיין קשורות לעמוד ואני מוצצת לך את הזין...
אני נעמדת. אתה משחרר אותי מהעמוד עם ידיים עדיין קשורות.
"תוכיחי לי שאת רוצה אותו".
אני רועדת. כבר לא מבדילה אם זה מהקור או מהרצון שהזין שלך יהיה בתוכי שוב.
אני מנסה, מתפתלת, מצחקקת, נבוכה.
"אני רוצה שתזיין אותי"..
"אני רוצה להרגיש אותך בתוכי".
"לא מגיע לך עדיין".
אתה משכיב אותי על הברכיים שלך עם התחת חשוף.
"תגידי תודה אחריי זה".
"תודה.." אוח.. התחת שלי עדיין כואב. מזכיר לי כמה ילדה רעה הייתי..
זה מגיע לי. אני כתם. אני צריכה עוד!!
