שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

My Heart

כל מה שיש לי בלב אני כותבת כדי לשחרר את הכל. זה בשבילי!
אז.. :)
לפני 8 שנים. 17 במאי 2016 בשעה 5:09

 

בחום של הקיץ לבשתי סוודר

בחום של הקיץ רציתי לכסות 

את גופי

בחום של הקיץ שנאתי את עצמי

בחום.. 

לא לבשתי גופיות. 

לא לבשתי מכנס קצר. 

התביישתי. 

אז כשלבשתי את הסוודר 

הסתכלת עליי. 

צחקת עליי. 

חייכת. 

אז שלבשתי את הסוודר 

בכיתי חזק. 

הפעם האחרונה שבכיתי לידם. 

 

אז שהייתי עם הסוודר

המבט בך בי שיתק אותי.

 

אשמה.. מימה היא נובעת? 

מהילדה הקטנה. 

מהילדה הטיפשה. 

מהילדה ששתקה בלילות. 

מהילדה הקטנה שאהבה אותו כמו אבא. 

מהילדה הקטנה שלא גודלת. 

מהילדה הקטנה שכל הזמן בורחת. 

מהילדה הקטנה

שאף פעם לא מתמודדת. 

 

 

 

 

לפני 8 שנים. 15 במאי 2016 בשעה 11:02

 

אני רוצה שתזיין אותי חזק בתחת

❤❤

 

לפני 8 שנים. 15 במאי 2016 בשעה 10:02

 

רחוק מהעין רחוק מהלב. 

 

כשאני רואה אז הלב הזה נשבר שוב 

ושואל שוב ושוב.

 

לראות אותך בתמונה עם השיער הלבן. 

לראות אותך הולך ונעלם. 

לראות אותך ולבכות לך. 

עלייך. בגללך. 

איתך.. 

 

אבא? 

 

שאני רואה תמונה שלך אבא הלב נשבר. 

איפה אבא שלי שיעטוף אותי בזרועותיו ולא יעזוב אותי לעולם? 

איפה אבא שלי שצריך לאהוב אותי? 

איפה אבא שלי שהלך מימני? 

נטשת אותי, אבא. נטשת. 

 

תמיד רציתי אבא. חיכיתי לאבא. 

בכיתי כשאני רוצה את אבא שלי. 

הוא היה החבר שלי.

 

אבא שלי חכם. באמת. 

כל הידע הזה.. מה הוא שווה? 

אם אתה לא יודע להיות אבא?

 

חבל שראיתי את התמונה שלך אבא. 

חבל.. 

 

אבל אני מצליחה גם בלי החיבוק שלך. 

אני יכולה. בלעדייך. 

 

 

לפני 8 שנים. 14 במאי 2016 בשעה 8:02

לפני 8 שנים. 28 במרץ 2016 בשעה 8:40

 

כשהייתי בת 6 שאלתי את אמא שלי איך באים ילדים לעולם. 

הקטע זה שרוב הילדים קיבלו

את הסיפור הידוע על החסידה.. 

(או שרק אני חשבה ככה..) 

אני קיבלתי את ה-סיפור. 

אמא החליטה לספר לי 

שהולכים לסופר קונים תינוק קפוא

מפשירים אותו במיקרוגל 

והופ תינוק.

הכי הזוי זה שהמורה בבית ספר 

שאלה אם מישהו יודע איך באים ילדים לעולם.

אני מה זה התלהבתי שאני יודעת את התשובה. 

"תינוק במיקרוגל" צעקתי. 

המורה זימנה לשיחה את ההורים חחח 

 

מעריב לנוער שלום רב, 

אם אמא ואבא דפקו אותי מגיל קטן

יש מצב אני בהריון בטמטמת? 

 

לפני 8 שנים. 24 במרץ 2016 בשעה 17:04

 

החיוך שאתה רואה.. 

הצחוק שאתה שומע..

הדמעה שהסתרתי.. 

הכאב שכאבתי.. 

 

אז..

הגשם שקירר את החום שבי.. 

השלולית שניפצתי כשקפצתי בה.. 

השלולית שניפצתי כשראיתי דמותי.. 

הרגליים היחפות שרצו למכסה.. 

המראה ששברתי כשכאב בליבי.. 

הרגל שפצעתי כשהכאבת לי.. 

בשקט.. בשקט.. 

לקחת אותי לים האסור.. 

בשקט.. בשקט.. 

חיללת אותי.. 

 

עכשיו..

בשקט.. בשקט.. 

תאהב אותי.

בשקט.. בשקט.. 

אתה בתוכי.. 

 

לפני 8 שנים. 23 במרץ 2016 בשעה 8:57

 

תכאיב לי. 

רק תכאיב. 

תסמן אותי בכאב שלך. 

תכאיב לי. 

אני רוצה לבכות לך. 

תכאיב לי חזק. 

תכאיב. 

תכאיב. 

תכאיב לי בכאב הזה. 

תכאיב לי כדי שהרגיש. 

תכאיב לי כדי שאדע. 

תכאיב לי כדי שאחיה. 

 

בין השמים לאדמה חי לו האדם. 

מחפש להרגיש. 

מחפש את האושר. 

מהכאב לומדים את האושר. 

מהאושר לומדים לדעת. 

מהדעת לומדים לחיות. 

 

אז תכאיב לי, טוב? 

 

לפני 8 שנים. 23 במרץ 2016 בשעה 5:27

לפני 8 שנים. 22 במרץ 2016 בשעה 19:57

 

תוכיח לי שמים כחולים

תוכיח לי שדות ירוקים

תוכיח לי שלכת בסתיו 

תוכיח לי פריחה באביב

תוכיח לי גשם בחורף 

תוכיח לי שמש בקיץ 

 

תוכיח לי כחול הים 

תוכיח לי ירוק אדמה 

תוכיח לי ערום העץ 

תוכיח לי את הפריחה 

תוכיח לי הדמעות בגשם 

 

תוכיח לי 

תוכיח.. 

לפני 8 שנים. 3 במרץ 2016 בשעה 14:35

 

דיי דיי דיי 

תשאר שם

אל תצא שוב

 

דיי דיי דיי

צא מימני

עזוב אותי 

 

רעל.. 

הכאב.. 

העצב.. 

הדמעות..

 

דיי דיי דיי 

לך מימני

אל תחזור

 

דיי דיי דיי 

תחזיר אותי לתמימות

תחזיר אותי לבתולים שלי

 

דיי דיי דיי 

תשאר שם אל תשוב

 

דיי דיי.. 

לך לשם לך. 

שלא אראה אותך שוב.

 

דיי דיי דיי 

בבקשה לשכוח

בבקשה לנוח

בבקשה לעוף ברוח

 

הכרכרה הפכה לדעת..