לאבא שלי היה יום הולדת שילשום..
אבא.. מילה עם משמעות כל כך גדולה.
בשבילי זה רק המילה אבא.
זוכרת מריבות בבית, זוכרת שתמיד שהיה קשה בחרת לצאת מהבית ולא לחזור ימים ארוכים ואפילו שבועות..
הייתי מאוד קשורה לאבא שלי שהייתי בת 6.. אולי אפילו היום.. אומרים שהבנות מאוד קשרות לאבא.
אני צריכה לדעת לשחרר את אבא.
אבא שלא היה בשבילי שהייתי צריכה אותו.
למה אני מרגישה ממש רע שהיה לו יום הולדת שילשום ולא התקשרתי אליו..? (אפילו אין לי את המספר שלו)
אבא שלי.. היה המשענת שלי.. ככה חשבתי שהייתי ילדה קטנה.
כשגדלתי הבנתי שהוא לא המשענת שלי.. הוא אף פעם לא היה.
מגיל 10-14 לא ראיתי את אבא שלי. הוא פשוט ברח לחו"ל. ברח מאמא שלי ובכלל לא חשב עלינו. עליי ועל אחי.
אני זוכרת שהוא הופיע בבית הספר שבו למדתי. אחרי 4 שנים שלא ראיתי אבא!! 4 שנים.
לא רציתי לראות אותו. כל כך כעסתי עליו.
לאחר חצי שעה בערך הרגליים שלי הובילו אותי אליו. בכיתי, חיבקתי. אוח כמה שהתגעגעתי לאבא שלי. אבא.
הוא חזר לחיי אבל לא באופן קבוע.
הוא היה יוצא עם המון בחורות במיוחד צעירות ממנו בהמון שנים. מבלה. מעשן. שותה. כמה שותה.. אלכוהליסט. (אולי ההתמכרות שלי זה ממנו, בטוח)
אני זוכרת שהייתה פעם אחת שאמרתי לאבא "פעם אחת אני סולחת על אותה טעות אבל פעם שניה כבר לא".. ורק לאבא שלי אני סולחת על טעות ראשונה.
הרגשתי שאני הבוגרת. המלמדת. איך אבא אמור להתנהג ולהתייחס לילדים שלו.
אני זוכרת שהייתי קטנה הייתי מחכה לאבא שעות שיבוא לראות אותי, לקחת אותי. אבל תמיד צץ משהו חדש ולא היית מגיע. הייתי נשארת עם הבגדים שלבשתי לראותך שעות ובוכה..
אבא אף פעם לא היית איתי שהייתי צריכה אותך.. אבא מילה עם כל כך הרבה משמעות. מילה כל כך חזקה. אבל לא לך אבא.
כמה שאני רוצה את אבא שלי אבל הלב כבר לא יכול לסלוח לך.
התנתקתי מאבא לפניי 4 שנים.
יש לאבא חברה (כיום אשתו, ולא טרח בכלל להזמין את אחי ואותי לחתונה). ואני מאחלת לו המון בהצלחה. פרק חדש בחיים. לא מקנאה. לא רוצה שאבא ואמא יחזרו להיות ביחד חלילה.
היום כבוגרת אני יודעת שהגרושים שלך ושל אמא זה היה הדבר הכי טוב.. רק חבל שלא התגרשתם קצת לפניי...
הייתי מדברת עם אבא המון בטלפון.. עד לפניי 4 שנים.
לפני 4 שנים באתי אליך אבא.. זה שאני הייתי בת 24 אז.. לא אומר שאני לא צריכה את אבא שלי..
אכזבת אותי כל כך באותו יום.. כמה בכיתי בגללך. כמה. הדמעות לא הפסיקו לרדת. אוח והבכי שבכיתי כל כך חזק ואף אחד לא שמע אותי.
ידעת שאכזבת אותי אבל בחרת שוב לברוח. הריי יש לך חיים חדשים אבא.
כל כך רוצה לשנוא אותך אבל לא יכולה.. למה?
למה אני מרגישה כל כך רע עם עצמי שלא התקשרתי ביום ההולדת שלך?
אבל אני לא מרגישה אשמה הפעם.. כי אבא צריך להיות אבא.
אבא צריך להיות הבוגר האחראי ולא אני.
אבא אתה חסר לי אבל כל כך מפחדת שיגיע היום הזה והוא ינסה ליצור איתי קשר.
מפחדת להשבר שוב. מפחדת להיות ילדה קטנה שוב.
לא רוצה, אבא.
כל כך אוהבת אותך, אבא.
אבל אין לי אבא..
משחררת אותך,אבא, עם הכאב הכי גדול שיש לי..
