ואהבת.

אופק קסומה - זו אני, נכון?
(קריצה)

a מק - לא, זה קטסטרופה.
(סביר באותה מידה)

Morticia - אתה צודק
לא לך הכנועות

אתה צריך טורפת
השאלה אם אתה גבר מספיק
...

a מק - את עפיפונית מלבבת.
כבר כתבתי לך בהודעה הפרטית (טוב, כבר לא כל כך)

:)

נילי ונילי - קבל טיפ קטן: אף אחת לא רוצה סטוקר. אם נדמה לך שהיא רוצה- זה לגמרי בראש שלך.

אופק קסומה - את גדולה, את גדולה, את גדולה.
מלכה, בחיי.

a מק - היא ומדונה.
מת על צהלות הגירל פאואר הסולידריות מסוג: "בואנה איך היא הכניסה לו".
ומתעב את "אחי בואנה איך הבאת לה" בדיוק באותה מידה.
טוב, אולי פחות.

אני פוסט-גבר אבל פרה-מושלם.

a מק - סטוקר מהסוג הדומיננטי הגאה הכובש

מהמקום של להוכיח עיקשות ועניין בלתי ניתן לערעור בה.

בואי נצא שניה מדוגמות פמיניסטיות מתבקשות.

מהצורך כאילו להזהיר ותמיד להתריע בפני אמירות כאלו. שגם אני אם הייתי קורא את זה מהצד היה בי משהו מזדעק.
יש את המקום של חוכמת החים הפשוטה. שמרגיש מה הבנדם מהצד השני רוצה. או שאולי משליך עליו משהו מעצמו. יכול להיות. מהמקום הזה אני מרגיש שזה מה שהיא רוצה.
ושוב, אולי אני טועה.

בכל מקרה. תשאלי מיליון גשרים שרופים שלי. אני סכיזואיד.
אני הכי רחוק מסטוקריות שיש.
אם כבר דחף בלתי ניתן לכיבוש אז לנתק. לבעוט. להוכיח בפעם המי יודע כמה שאני לא צריך אותך.
להתמלא בתחושת הכוח שזה מציף אותך בה.
יש מבינה?