לפני 15 שנים. 27 ביולי 2009 בשעה 13:41
אופטימיות?
את מהממת אותי בכוח ההכלה שלך.
אני מראה לך עוד צדדים ואת לא הולכת.
אני מזהיר ומזהיר אותך ואת בשלך.
לא מאמינה ללשונות נוטפןת הרעל. לא מאמינה לקולות שבי שמסכימים איתן.
צולחת מבחנים.
סבלנית.
מכילה.
לא עוברת בחיי כמו עוד בריה.
הובטח לי כל כך הרבה.
יש לי שק גדוש במילים שאין לי מה לעשות בו.
הן מתאהבות בי כבהרף הבזק.
הן שובעות או מתמלאות רעל מהר לא פחות.
את שונה.
בינתיים.
כי צריך עוד לבחון.
לבדוק.
אני רואה אותך איך את עוזרת ותומכת באחרים ואני נמלא יראה מעריצה.
רק איתי את עדיין טיפשונת ואני עוד מסובך לך.
עדיין 😄
כמה טוב יש שם. בנגיעה שלך באחרים. בלי אגו. רק עם אהבה טהורה. מעין זיקוק של התגלמות נשית ואימהית. משהו שהעולם הזה משווע לו. ולא יודע את זה.
תהיי איתי. אל תעזבי.
תגרמי לי להאמין באנשים.
