לפני 15 שנים. 12 באוגוסט 2009 בשעה 21:54
מענין אם יש אהבה גדולה מספיק בה לא משנה מה תעשה או תפגע או תפעל בניגוד לערכים המוסריים הכי בסיסיים של מישהו הוא ימשיך לאהוב אותך בעוצמה מרסקת כל
ואהבת.
מיזוגניה אהובתי (הוצא לפרישה) :)שגר ושכח
שחור ופתור
״ייתכן שהפשע הנורא ביותר שאנו מבצעים איש לרעהו, הוא אותה הצגה יומית של שפיות״. יו פראתר
“We are all searching for someone whose demons play well with ours”
with that said, לא מחפש רק לשחק עם שדים, אנחנו לא רק הפצעים שמרכיבים אותנו. המטרה העילאית הייתה ות מיד תשאר אהבה. מולה הכל מחוויר ועבורה (כמעט) הכל יוקרב.
זה לא רקוב זה דבש
גרפומניה להמוני
Only the mediocre are always at their best.” — Jean Giraudoux"
"באוננות כמו באוננות - אין דבר כזה שאין דבר כזה" (אני)
את הדברים הכי טובים שלי אני כותב מייד אחרי השינה
זה לא אני, זה אתן
חפש הקסם ורדפהו
סופר סתם
a מק
-
עובר.
אני צריך עוד יותר ללמוד את האורגניזם שבי. למצוא מה משפיע עליו פיזית (אוכל, שעות שינה ועוד) ואיך אפשר לנווט אותו רגשית גם בחופים סלעיים בעת סערה.
אני צריך עוד יותר ללמוד את האורגניזם שבי. למצוא מה משפיע עליו פיזית (אוכל, שעות שינה ועוד) ואיך אפשר לנווט אותו רגשית גם בחופים סלעיים בעת סערה.
לפני 15 שנים
ReachOut(שולט)
-
יש אהבה כזאת, ועוד איך יש
אך אהבה לא תמיד כדי להתגבר על דברים פוגעניים
אך אהבה לא תמיד כדי להתגבר על דברים פוגעניים
לפני 15 שנים
a מק
-
והיא לא צריכה. מי שבאמת אוהב חזרה צריך לשלוט בעצמו ולא להעמיד את האוהב אותו במבחן. סתם מסקרן.
מצד שני יש מחשבות ותשוקות והן בלתי נשלטות מעצם הופעתן הבלתי נשלטת.
אה ויש משהו יותר חזק מאהבה - פגיעה מוחית אורגנית.
אלא אם כן מאמינים בקיום מטאפיזי של אהבה, נשמות ופנינה רוזנבלום. וזה כבר דיון אחר. למעט פנינה רוזנבלום.
מצד שני יש מחשבות ותשוקות והן בלתי נשלטות מעצם הופעתן הבלתי נשלטת.
אה ויש משהו יותר חזק מאהבה - פגיעה מוחית אורגנית.
אלא אם כן מאמינים בקיום מטאפיזי של אהבה, נשמות ופנינה רוזנבלום. וזה כבר דיון אחר. למעט פנינה רוזנבלום.
לפני 15 שנים
noga
-
באמת מעניין. מאוד מעניין.
מנסיוני, המקומות הללו בהם ה"נפגע" נשאר לכאורה "לאהוב", הם מקומות אינטימיים שלו. ממלאים את הצרכים שלו. אם תרצה, אינטרסיים רגשיים שלו. אינטואיטיבית, הפוזיציה הזו של שני אנשים (בהנחה הברורה שלא מדובר בהורים וילדים) אינה פוזיציה של אהבה. לא כמו שאני מדמיינת אותה, לפחות.
מצד שני, האנשים ש"עוזבים" אינם בהכרח "לא אוהבים", יש להם , לדעתי, יצר שימור עצמי גבוה יותר. הם מיטיבים להבחין בין מה תורם להם, לבסיס הכי עמוק שלהם, ומה מפחית מהם. הרגש בהחלט לא בהכרח נעלם.
ממש לא ברור לי אם הייתי ברורה. ניסיתי.
מנסיוני, המקומות הללו בהם ה"נפגע" נשאר לכאורה "לאהוב", הם מקומות אינטימיים שלו. ממלאים את הצרכים שלו. אם תרצה, אינטרסיים רגשיים שלו. אינטואיטיבית, הפוזיציה הזו של שני אנשים (בהנחה הברורה שלא מדובר בהורים וילדים) אינה פוזיציה של אהבה. לא כמו שאני מדמיינת אותה, לפחות.
מצד שני, האנשים ש"עוזבים" אינם בהכרח "לא אוהבים", יש להם , לדעתי, יצר שימור עצמי גבוה יותר. הם מיטיבים להבחין בין מה תורם להם, לבסיס הכי עמוק שלהם, ומה מפחית מהם. הרגש בהחלט לא בהכרח נעלם.
ממש לא ברור לי אם הייתי ברורה. ניסיתי.
לפני 15 שנים