לפני 14 שנים. 5 באוקטובר 2009 בשעה 0:11
אני חושב שהבנתי עוד כיברת דרך.
אני חושב שאני מבין את ההגיון בדחיית הסיפוק הפיזי.
עד עכשיו חשבתי למה לדחות את זה, למה לא להיות אמיתי עם הרצונות והצרכים שלך באותו רגע. אם אתה תתאהב מישהי אתה תתאהב בה גם אחרי שתתמזמזו ותתכרבלו.
אבל זה לא מדויק. אולי צריך לקדש את המגע. משהו שהדוסים עלו עליו לפני המון המון זמן. אולי צריך לשמר אותו לרגע שאתה יודע שאתה אוהב. או לפחות מאוהב. אחרת זה זול וריק. במהלך בומעיקר לאחר.
הספק היחיד שיש לי לגבי זה הוא - האם כל התשוקה הלא ממומשת הזאת לחיבוק ולזין שנכנס לתוך חור למזמוז והכאבה לאיברים לא יובילו לתחושה שיקרית של אהבה או התאהבות.
ימים יגידו.