לפני 14 שנים. 18 באפריל 2010 בשעה 12:55
אני והמשפחה שלי נורא חרדתיים.
אולי זה דור שלישי לשואה, אולי זה פולנים, אולי זה גנטי.
לפעמים, כשאני נפגש איתם, הם מתחילים עם החרדות *שלהם* ואני מרגיש שזה מלחיץ אותי ונכנס לתחום הרגש שלי ומשפיע עלי ואני מתעצבן ומפטיר איזה "פולניה!". המדינה, לא הנקבה המסרסת.
אני חושב עליהם ועלי. איזה פרומיל מכל החרדות האלה מתגשם אם בכלל.
אבל מהרגע הראשון שאני מתעורר אני מתחיל לדאוג. ולפעמים אני תופס את עצמי חרד, תחושה שמחפשת רק איזה פחד קונקרטי בסביבה להתלבש עליו.