ואהבת.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - הגיון הוא פיקציה. להתרסקות יש טעם.

a מק - אני חולק על דעתך.

ההגיון הוא האלוהים. הבעיה היא ברגש כשהוא לא מכוון, לא בהגיון.

להתרסקות לא תמיד יש טעם. חוויתי לא מעט התרסקויות עם לא כל כך הרבה טעם. ולהגיע לתובנות דרך ההגיון או להשקיף על אחרים וללמוד מהקורה אותם יכול לחסוך ממך התרסקויות.

אבל לפעמים התרסקות הכרחית כדי לשחרר איזה פקק ריגשי תקוע עמוק.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אין אלוהים.

הגיון זה סבבה אלא שיש תחומים שהוא חסר תועלת בהם. להתרסקות לא תמיד יש טעם, אבל יש לה באותם מקומות שבהם הגיון לא עוזר.

a מק - אגנוסטיקה.

זה לא מדויק שהוא חסרת תועלת במקומות האלה. פשוט הרגש מכניס אותו לסיחרור ומעוות אותו.

גם לא מדויק. אבל היא אכן הכרחית לפעמים.

בשורה התחתונה - אם לא תגייס את ההגיון לאחר ההתרסקות, מתוך המקום השקט לאחר הסערה של ה- CENTER שלך לא תלמד כלום ולא תשתנה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - טוב, בסדר.

אני לא חושבת שזה הכרחי, לוגיקה היא לפעמים סדורה מידי בשבילי. אבל אולי זה בגלל שאני אשה וחשיבה מעגלית יותר טובה לי מליניארית. גם מה שאמרת יכול לעבוד, אני מניחה.

a מק - מה זו חשיבה מעגלית?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - "הגיון נשי", שזה סוג של אוקסימורון. אנחנו לא חושבות בהגיון אלא בשטף אסוציאציות חופשיות. איכשהו זה מסתדר לנו.

a מק - איך את מסבירה נשים מדעניות?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - מן הסתם האמירה שלי מכלילה.

אבל אנחנו מסוגלות לחשיבה מדעית. פשוט ביחסי אנוש מה שיבוא לנו יותר טבעי זה משהו אחר. רוב הנשים לא יחשבו על מערכת יחסים באותם מונחים בהן הן חושבות על המחקר שלהן. אלה דברים שונים לגמרי שדורשים תהליכי חשיבה שונים לגמרי, וגם "תהליכי תחושה".

כשהמדענית חוזרת הביתה, התגובות שלה לבן זוגה עדיין יהיו מונחות רגש, אלא אם התבקשה במפורש להפעיל חשיבה מדעית.

a מק - מה ההסבר האבולוציוני לזה לדעתך?

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - אין לי רעיון מבריק לתשובה לזה.

אני מניחה שרוב ההבדלים האישיותיים בין גברים ונשים נובעים מזה שהעולם יעיל יותר כשיש חלוקת עבודה וכל מין מצטיין בדברים אחרים.

אני יכולה לנחש שאבולוציונית, לגברים יש יותר צורך בכישורים שעוזרים להם להשיג מטרות, לפרנס, להלחם - קור רוח, מוכוונות מטרה, כל מיני כאלה. ולנשים יש יותר צורך בכישורים שעוזרים להן לשאת חן, לחנך ילדים, לשמור על אווירה טובה בשבט, ליישב סכסוכים - כמו אמפתיה למשל.

אבל זה רק ניחוש. לא חקרתי את הנושא הזה יותר מידי לעומק.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - וגם - מסיבות כאלה ואחרות זו הדרך בה אנו רגילות לפתור בעיות. בעמידה מול בעיה אישית - גבר לרוב ישאל את עצמו "מה אני חושב על זה, ואילו פעולות יש לעשות ע"מ להשיג פתרון יעיל". אשה לרוב תשאל "מה אני מרגישה לגבי זה, מה הזולת מרגיש לגבי זה, איך ניתן להשיג שביעות רצון הדדית, איך ניתן לשפר את ההרגשה, איך ניתן להשיג צמיחה ושיפור".

וכן, זה בכוונה שהניסוח הנשי כולל *יותר* שאלות.

a מק - מענין כמה התפיסות האלה שלנו לגבי חשיבה נשית וגברית מגובות סטטיסטית.

ועד כמה הממצאים הסטטיסטייםעצמם מנציחים את החלוקה הזאת מעבר להשפעת ההבדלים האורגניים ההתחלתיים.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - באמת מעניין, לגבי השורה השניה שלך.

סביר להניח שיש השפעה ברוורס, אבל קשה לי להאמין שהיא מגיעה עד כדי ליצור את זה. כי המחקרים בנושא יחסית חדשים.

הרי לא מדובר בקטע שוביניסטי. כל ההתייחסות לזה היא מכיוון של פוסט-פמיניזם: להכיר ביתרונות של כל מין ולדעת להשתמש בהם, במקום לנסות לדכא את ההבדלים לטובת שוויון.

כל זה כמובן עוסק בהכללות, ברוב, בסטטיסטיקה. השערות ולא אמת אבסולוטית. אף גבר ואף אשה לא תואמים את הסטיגמה - ברובנו קיימים שני האלמנטים במידה זו או אחרת. אבל כמו ששיער גוף יש לכולנו אבל לגברים יש יותר, יש עוד תכונות שניתן לומר את זה עליהן, ובאנלוגיה לכך שברור שיש נשים ממש שעירות ויש גברים שבכלל לא.

a מק - אני אוהב שאת באה לפה.
אני אוהב את הדיאלוגים שלנו.
בואך תמיד ברוך פה. גם אם את שעירה.

יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - :)