לפני 14 שנים. 5 באוגוסט 2010 בשעה 17:14
אני מתחיל להרגיש ת'אהבה סביבי וזה כיף.
לעשות טוב ולהפיח משהו באנשים כל פעם שהם רואים אותך מתקרב. מעין משיכה וזרם קהילתיים מגנטיים תת קרקעיים. אולי באמת יש לי כריזמה מטורפת.
והיום באמת היה יום חדש. איזה יופי. זה מתווסף ומתווסף ומתגבש למציאות חדשה.
זה באמת מתחיל להרגיש כמו משפחה ולרצות שזה לא יגמר.
חבל שאי אפשר לשמור אנשים ביום יום החוויתי שלך ככה. פשוט לצבור את אלה הטובים לך כדי שיקיפו אותך. חבל שהדרכים נפרדות, אין עוד חוויתיות משותפת והאנרגיה מתעמעמת.