בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ואהבת.

מיזוגניה אהובתי (הוצא לפרישה) :)

שגר ושכח

שחור ופתור

״ייתכן שהפשע הנורא ביותר שאנו מבצעים איש לרעהו, הוא אותה הצגה יומית של שפיות״. יו פראתר

“We are all searching for someone whose demons play well with ours”
with that said, לא מחפש רק לשחק עם שדים, אנחנו לא רק הפצעים שמרכיבים אותנו. המטרה העילאית הייתה ות מיד תשאר אהבה. מולה הכל מחוויר ועבורה (כמעט) הכל יוקרב.


זה לא רקוב זה דבש

גרפומניה להמוני


Only the mediocre are always at their best.” — Jean Giraudoux"

"באוננות כמו באוננות - אין דבר כזה שאין דבר כזה" (אני)

את הדברים הכי טובים שלי אני כותב מייד אחרי השינה

זה לא אני, זה אתן

חפש הקסם ורדפהו

סופר סתם
לפני 13 שנים. 9 בדצמבר 2010 בשעה 11:26

אמרתי את זה כבר ואומר את זה עוד - הכל נגמר ומתחיל וסובב והמפתח הוא - אהבה.

אני רוצה לאהוב יותר. את עצמי, את החברים הקרובים, את המשפחה, את האנשים ברחוב, את האנשים שמופיעים לרגע בחיים שלי.

את העולם. לא להרגיש על כל מה שאני רואה שהוא לא בסדר וחייב תיקון. להתחיל מלאהוב.
זה מצריך ניקוי פנימי יסודי.
לגשת לכל דבר בעולם הזה ממקום בסיסי של אהבה.
לא חונכתי לזה, לא גודלתי כך, זה לא בא לי טבעי. אצטרך ללמוד את זה ולעצב את עצמי מחדש.
ואני מסוגל לזה. אני יודע שאני מסוגל.
התמדה ועבודה קשה. התבונה כבר שם.

Perplexed - לא פשוט בכלל. מכשולים עצמיים הם כל כך בלתי נראים. בהצלחה.
לפני 13 שנים
creamy - בפוסט הזה פתחת לי את הלב.
תודה.
}{

"לעצב את עצמי מחדש" - לא כל כך מסכימה.
הדרך שלי היא למצוא בתוך עצמי את הדבר החיצוני שמעלה בי את תחושת הגועל. אין כאן עיצוב מחדש, יש כאן התעוררות מהכחשה. הסכמה להפסיק להתבדל.
לפני 13 שנים
a מק - הסברה הזאת מעסיקה גם אותי לא מעט.

השאלה היא אם כל מה שאנחנו רואים ודוחה אותנו ומגעיל אותנו ומעצבן אותנו זה בגלל הכחשה שלנו של משהו בתוך עצמנו.

האם בגלל זה אנחנו מרגישים א6ת מה שאנחנו מרגישים כלפי הנשיא קצב, שורפי חתולים הורים שמתעללים בתינוקות והרשימה עוד ארוכה.
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י