לפני 13 שנים. 28 בדצמבר 2010 בשעה 0:45
פתאום בשוכבי בחושך עלתה בי המחשבה שאולי אותה אחת שתמיד חיפשתי היא בעצם אני.
אולי אותו יופי שרציתי להרגיש - חשבתי תמיד לקחת אותו, להשאיל אותו, להתיפות באורו, לגזול אותו - אולי את היופי הזה אני יכול להרגיש בתוך עצמי לעצמי.
אולי אותה אחת שחיפשתי בכל מקום אליו הלכתי מעודי ילד - זאת שתשלים אותי, שתבין אותי סוף סוף, שתיתן לי את השקט והשובע של החתיכה החסרה - אולי זה הכל אני.
מה שמותיר את השאלה - אם הכל כבר יש לי - מה יש לי לחפש במישהי מבחוץ?
ובהבנה את זה אולי טמון ההבדל בין אהבה לתלות.